Page 249 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 249

‫‪ /‬האמנות המאגית‪ :‬בין בבל לארץ־ישראל ‪/ 247 /‬‬

‫יכול לתאר אותן‪ ,‬לציין את מצבן (כבולות או לא כבולות) או את שמן‪ ,‬ואף לשמש עיטור‬
‫של לבושן‪ .‬בציורים אלה ברור שיוצר הציור הוא גם כותב הטקסט על הקערה מאחר‬
‫שהכתב בציור ובטקסט זהה‪ .‬אשר לשתי לוחיות הקמע‪ ,‬זו מאמאוס וזו מציפורי‪ ,‬יש‬
‫להניח שהציור הסכמטי מאוד שמופיע בתחתית הקמע מציפורי וגם זה שמשולב בקמע‬
‫מאמאוס נעשו בידי האנשים שגם כתבו את הטקסטים‪ .‬בשתי הלוחיות הציור נראה‬
‫כחלק בלתי נפרד מהטקסט‪ ,‬בדומה לקערות ההשבעה‪ ,‬ונראה שנעשה בטכניקת חריטה‬
‫זהה‪ .‬בקמע מאמאוס הצורות והציורים ערוכים בשורות ומשתלבים בטקסט לסירוגין‪,‬‬

                                ‫ולפיכך אין ספק שהם והטקסט נוצרו יחדיו בפעולה אחת‪.‬‬
‫קרוב לוודאי שכך גם בנוגע ללוחות המראה‪ .‬כדי ליצור לוחות מראה נדרש ידע‬
‫בעיבוד סטוקו או בגילוף באבן‪ ,‬ונדרשת מיומנות בחיתוך מראות ובקיבוען בלוח‪ .‬נראה‬
‫שאת לוחות המראה ייצרו אומנים מומחים‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא תמיד אפשר לומר שהם היו‬
‫בעלי ידע בציור‪ .‬הציור על לוחות אלה הוא לא פעם סכמטי ומרושל בדיוק כבקערות‬
‫ההשבעה‪ .‬יוצרי הלוחות הכירו את הסמלים שרצו להציג על הלוח‪ ,‬אולם אי־אפשר לומר‬

                                                  ‫שהיו מומחים למלאכת התבליט או הציור‪.‬‬
‫אחד המאפיינים הבולטים של האמנות המאגית בארץ־ישראל ובבבל הוא היעדר‬
‫ציון של שמות האמנים‪ ,‬האומנים או כותבי ההשבעות והלחשים‪ .‬אין בידינו שמות של‬
‫אמנים או מאגיקונים מקרב יוצרי הקערות או לוחות המראה ולוחיות הקמע‪ .‬אף שהיו‬
‫אחראים לתוכן הטקסט‪ ,‬לכתיבתו או להכנת הציור הם לא חתמו את שמם על החפצים‪.‬‬
‫היעדר שם היוצר בקערות ההשבעה בולט במיוחד כאשר המאגיקון‪ ,‬האדם שלכאורה‬
‫כתב את הטקסט‪ ,‬נוקט גוף ראשון בתיאור המלחמה בשדים כאילו הוא הישות הלוחמת‬
‫בהם‪ .‬גם אז אין הוא מזכיר את שמו‪ .‬היעדר שם האמן אינו אופייני בהכרח לעת העתיקה‪,‬‬
‫שכן מוכרים לנו שמותיהם של בעלי מלאכה ואמנים שפעלו בה וחתמו את שמם על‬
‫יצירותיהם‪ .‬הדוגמה המובהקת לכך היא האמנות הקלסית של יוון ושל רומא‪ ,‬ששמות‬
‫של אדריכלים‪ ,‬קדרים‪ ,‬אמני זכוכית וציירים היו ידועים בה לכול‪ ,‬בדרך כלל כאשר יצרו‬
‫אמנות רשמית‪ 543.‬נראה שבכל הקשור במאגיה אין כל ציון של שמות היוצרים‪ .‬הדבר‬
‫נכון גם באשר לחפצים שמובאים בספר זה וגם באשר ללוחיות קמע ופפירוסים יווניים‬
‫נושאי עיטורים פיגורטיביים‪ ,‬אשר נעשו ביוון או בערים ששלטה בהן התרבות היוונית‪,‬‬

                                          ‫ואין בהם שום ציון של שם המאגיקון או האמן‪544.‬‬
‫אמנם את שמותיהם של האמנים אין ללמוד מהקערות‪ ,‬אולם אפשר ללמוד מהן‬
‫על זהותם דווקא מתוך ההבדלים בין הקערות הכתובות ארמית יהודית־בבלית לקערות‬
‫הכתובות סורית ומנדעית‪ .‬סגנון הדמויות ורכיביהן‪ ,‬כפי שהם עולים משתי קבוצות‬

‫ספרים רבים נכתבו על האמנות הקלסית‪ ,‬ובהם מוזכרים שמות אמנים רבים‪ .‬לדוגמה ספריהם‬                       ‫‪5	 43‬‬
‫של ביזלי ובורדמן על ציורי הכדים היוונים‪ :‬ביזלי‪ ,‬דמויות אדומות; הנ"ל‪ ,‬דמויות שחורות; בורדמן‪,‬‬          ‫‪5	 44‬‬

                                                                ‫דמויות שחורות; הנ"ל‪ ,‬דמויות אדומות‪.‬‬
   ‫בהקשר זה ראו קוטנסקי‪ ,‬קמעות מאגיים; ג'ורדן‪ ,‬לוחיות קללה מקרתגו; הנ"ל‪ ,‬לוחיות עופרת‪.‬‬
   244   245   246   247   248   249   250   251   252   253   254