Page 3 - etmol_132

‫דוד אלרואי לא היה‪ ,‬הוא שיבוש‬
‫שמו של מנחם בן דוגי‬

‫אגדות רבות מסופרות על דוד אלחאי שהבטיח ליהודי בבל במאה ה־‪ 12‬כי‬
‫יעופו עמו לירושלים‪ ,‬מסתבר כי שמו של המתחזה למשיח השתבש‬

‫מאת משה גיל‬

‫יתעלמו השלטונות מחובת הסימנים המפלים ותמורת זאת‬ ‫בסוף המאה האחת עשרה ובראשית המאה השתים‬
‫שילמו לסולטאן עשרים אלף דינר ולח׳ליפה ארבעת‬ ‫עשרה נגזרו גזירות קשות על יהודי בבל‪ .‬על־פי דרישת‬
‫אלפים דינר‪ .‬ואולם כשנה אחר־כך שוב נגזרו גזירות על‬ ‫הווזיר אבו שוג׳אע ציווה הח׳ליפה אלמוקתדי בשנת ‪1091‬‬
‫היהודים ונאסר עליהם להיכנס לבית המרחץ יחד עם‬ ‫על כל בני החסות‪ ,‬יהודים ונוצרים‪ ,‬לשאת סימני היכר‬
‫המוסלמים‪ .‬ביוני ‪ 1131‬הוחזרו לתוקפן גזרות הלבוש על‬ ‫צבעוניים וכן לשאת על צווארם מטבע שעליו כתוב ד׳מי‬
‫בני החסות‪ ,‬הן בוטלו אבל ‪ 14‬שנים אחר כך הפעילו שוב‬ ‫— בן חסות‪ .‬על גזרות אלה סיפר עובדיה הגר במגילתו‪:‬‬
‫את גזרות הלבוש על היהודים‪.‬‬
‫היתה אז מזימה לגרש את‬ ‫״מלך עדינה )היא בגדאד(‬
‫היהודים מבגדאד‪ ,‬אבל‬ ‫נתן ביד משנהו ושמו‬
‫בהתערבות הח׳ליפה הם‬ ‫אבישוגע‪ ,‬שנוי על העבריים‬
‫הורשו להישאר בעיר‪ ,‬אף על‬ ‫היושבים במדינת עדינה ויבקש‬
‫פי שאנשי הח׳ליפה התלוננו‬ ‫פעמים רבות לאבדם‪ ...‬ויתן‬
‫שיש בעיר יותר מדי יהודים‬ ‫עליהם אותות ברוקות על ראש‬
‫ושהם יוצרים צפיפות בבתי־‬ ‫כל יהודי ויהודי‪ ,‬אחת על‬
‫המרחץ‪ .‬על זה אמר וזיר‬ ‫הראש ואחדת על צואר‪,‬‬
‫הסולטאן‪ ,‬פח׳ר אלדין‪ :‬״מי‬ ‫וכמשקל כסף מן העופרת‬
‫שאינו שבע רצון מזה‪ ,‬יעבור‬ ‫תלוי על צוואר כל יהודי‬
‫למקום אחר״‪ .‬עיקר הידיעות‬ ‫ויהודי ובעופרת כתוב דמי כי‬
‫על הגזרות והרדיפות‬ ‫היהודים למס‪ .‬וגם אזור נתן‬
‫מתייחסות לבגדאד‪ ,‬אך מצב‬ ‫במתני כל יהודי ויהודי ועל‬
‫דומה שרר בכל חלקי‬ ‫נשי היהודים נתן אבישוגע‬
‫הח׳ליפות האחרים‪ ,‬אף כי‬ ‫שתי אותות‪ ,‬הסנדלים אשר‬
‫מידת ההומרה השתנתה על‬ ‫לכל אשה ואשה אחד אדום‬
‫והשני שחור‪ ,‬ועל צוואר אשה‬
‫פי הנסיבות המקומיות‪.‬‬ ‫ואשה או סנדלה פעמון נחושת‬
‫כמה שנים אחרי פרשת‬ ‫קטון להדים קול לדעת‬
‫הגזרות והרדיפות שבימי‬ ‫ולהבדיל בין נשי העברים‬
‫הח׳ליפה אלמוקתדי התחו­‬
‫ללה בבבל תנועה משיחית‬ ‫ונשי הגוים״‪.‬‬
‫שפרטים עליה נמצאים‬ ‫עוד נאמר במגילה שהפקידו‬
‫במגילת עובדיה הגר‪ ,‬הרואה‬ ‫על היהודים ״אנשים גויים‬
‫בה משיחיות שקר" שהמציאו‬ ‫אכזריים״ ועל ״העבריות‬
‫״בני פריצי עם ישראל״‬ ‫נשים אכזריות״‪ ,‬והיו ללעג‪.‬‬
‫שביהשו ״להעמיד חזון‬ ‫אשר למס‪ :‬״ארבעה דרכמונים‬
‫וכשלו בדבדיהם״‪ .‬התנועה‬ ‫וחצי מן העשירים‪ ,‬הבינונים‬
‫התחוללה ״בהרי אשור״‪ ,‬כלומד באיזור מוצל שבצפון‬ ‫שני דרכמונים וחצי‪ ,‬העניים‬
‫עיראק‪ ,‬״בארץ חכריא״‪ .‬שמו של מי שטענו שהוא המשיח‪,‬‬ ‫דרכמון אחד וחצי״‪ ,‬ולא היו מרשים לקבור את המת בטרם‬
‫הוא שלמה בן רוגי‪ ,‬ולו בן ושמו מנחם‪ .‬עוזרו הראשי היה‬ ‫שילמו את חובו למס‪ .‬גזירות הלבוש התחדשו בשנת‬
‫‪ ,1121-2‬אלא שאז הגיעו בני החסות להסכם שלפיו‬