Page 107 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי

‫'התברגנות'‪' ,‬שחיתות' ופיקוח מפלגתי‬

‫משאבים לחלוקה חייבו פעולה מכוחם של ציוויים שהיחיד מטיל על עצמו‪ .‬זה היה‬
‫מקרה של כוח שנוצר מחולשה‪ .‬לעומת זאת מראשית העצמאות הועמדו לרשות‬
‫המרכז המוסדי של החברה‪ ,‬לרשות אותו המרכז שהיה לשלטון ריבוני‪ ,‬הרבה יותר‬
‫אמצעי כפייה ותמרון מניפולטיבי‪ ,‬והשימוש בהם נראה בעיני רבים תחליף להנעה‬

‫מתוך נורמות שאדם מחויב להן מכוח החלטתו או חינוכו‪.‬‬
‫ההתפתחות הזאת השפיעה כבר בראשית העצמאות גם על המרכז המוסדי‪ ,‬לאגפיו‬
‫ולחלקיו השונים‪ ,‬וגם על בני החברה עצמם‪ ,‬לקבוצותיהם השונות‪ .‬השלטון הפעיל‬
‫כמובן את סמכויותיו החוקיות החדשות לשם מילוי תפקידיו‪ .‬גם גופים פוליטיים‬
‫שלטוניים לא ממשלתיים וללא מעמד ריבוני פורמלי‪ ,‬כמו מפלגת השלטון מפא"י או‬
‫ההסתדרות הכללית של העובדים‪ ,‬נטו להסתמך פחות על גיוס חלוצי ופחות על‬
‫הפעלת 'קדרים רעיוניים'‪ ,‬כלשון התקופה‪ ,‬והתבססו יותר ויותר על סמכות פוליטית‬
‫וכן על חלוקה של טובות הנאה שונות – ִמשֹרות בשירות הציבורי החדש‪ ,‬זכויות‬
‫בשיכון‪ ,‬בתעסוקה או במסחר וכן אמצעי ייצור כמו קרקע חקלאית שעמדה בשפע‬
‫לרשות השלטון החדש אחרי הניצחון במלחמה‪ .‬הנטייה הזאת עוררה התנגדות‬
‫בחוגים שונים ורחבים במפא"י‪ 3.‬התהליך הנבחן כאן בספר – המיסוד ההייררכי‪-‬‬
‫חלוקתי של מפא"י‪ ,‬תהליך ששינה את האיזון מימי היישוב בין המנגנון המפלגתי‪-‬‬
‫הסתדרותי ובין היסוד החלוצי בתנועת העבודה – הוא אחד הגילויים המובהקים של‬
‫נטייה כללית זו של המרכז המוסדי להפעלה חברתית‪-‬פוליטית מכוח של סמכות‬
‫השלטון‪ ,‬באמצעות הוראות או באמצעות חלוקה של טובות הנאה; מפא"י הותאמה‬

‫לדפוס הניהולי‪-‬שלטוני החדש‪.‬‬
‫וכאמור‪ ,‬הנטייה להסתמך על פעולות השלטון השפיעה גם על בני החברה עצמם‪.‬‬
‫היא שינתה את הדימוי העצמי שלהם ומוססה במידה מסוימת את התפיסות‬
‫החברתיות שהתפתחו בימי היישוב‪ .‬הדברים אינם אמורים על העולים החדשים‪,‬‬
‫שהרי הם לא הכירו כלל את החברה היישובית ואורחותיה‪ ,‬אלא על הוותיקים ועל‬
‫חניכי הארץ‪ .‬הנורמות התובעניות של ימי היישוב היו מעין מצוות חברתיות יום‪-‬‬
‫יומיות‪ ,‬דמויות המצוות ההלכתיות‪ .‬הן נראו מיותרות לרבים מן הוותיקים וחניכי‬
‫הארץ‪ ,‬בתנאים של מדינה ריבונית בעלת אמצעי כפייה ואכיפה‪ ,‬שכן רבים סברו‬
‫שהפרישה או ההסתגרות מפני מדינה גובה מחיר יקר יחסית ומעטים בלבד )כמו‬
‫'נטורי קרתא'( ירצו לשלמו‪ .‬לעומת זאת בתקופת היישוב רבים פרשו ממוסדות‬
‫השלטון העצמי של היישוב או דחו את הוראותיהם באורח סביל ולא מוצהר‪ .‬הקמת‬

‫דוגמאות בולטות להתנגדות‪ :‬הלפרן‪ ,‬תזוזות בנפש; רוטנשטרייך‪ ,‬החברה הישראלית במשבר‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫רוטנשטרייך קישר שם מפורשות בין נטייתם של חוגים בשלטון מפא"י לראות במדינה מעין‬
‫'מעמד חברתי' שהם נציגיו‪ ,‬ולטפח 'הכרה ביורוקרטית' של עצמם בתור 'מיצגים את הרמה‬
‫האנושית שהגענו אליה עם הקמת מדינת ישראל'‪ ,‬ובין הנטייה הגוברת במדינה החדשה להעריך‬

‫אדם על פי מיקומו בהייררכיה השלטונית‪.‬‬

‫]‪[99‬‬