Page 107 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 107
'התברגנות'' ,שחיתות' ופיקוח מפלגתי
משאבים לחלוקה חייבו פעולה מכוחם של ציוויים שהיחיד מטיל על עצמו .זה היה
מקרה של כוח שנוצר מחולשה .לעומת זאת מראשית העצמאות הועמדו לרשות
המרכז המוסדי של החברה ,לרשות אותו המרכז שהיה לשלטון ריבוני ,הרבה יותר
אמצעי כפייה ותמרון מניפולטיבי ,והשימוש בהם נראה בעיני רבים תחליף להנעה
מתוך נורמות שאדם מחויב להן מכוח החלטתו או חינוכו.
ההתפתחות הזאת השפיעה כבר בראשית העצמאות גם על המרכז המוסדי ,לאגפיו
ולחלקיו השונים ,וגם על בני החברה עצמם ,לקבוצותיהם השונות .השלטון הפעיל
כמובן את סמכויותיו החוקיות החדשות לשם מילוי תפקידיו .גם גופים פוליטיים
שלטוניים לא ממשלתיים וללא מעמד ריבוני פורמלי ,כמו מפלגת השלטון מפא"י או
ההסתדרות הכללית של העובדים ,נטו להסתמך פחות על גיוס חלוצי ופחות על
הפעלת 'קדרים רעיוניים' ,כלשון התקופה ,והתבססו יותר ויותר על סמכות פוליטית
וכן על חלוקה של טובות הנאה שונות – ִמשֹרות בשירות הציבורי החדש ,זכויות
בשיכון ,בתעסוקה או במסחר וכן אמצעי ייצור כמו קרקע חקלאית שעמדה בשפע
לרשות השלטון החדש אחרי הניצחון במלחמה .הנטייה הזאת עוררה התנגדות
בחוגים שונים ורחבים במפא"י 3.התהליך הנבחן כאן בספר – המיסוד ההייררכי-
חלוקתי של מפא"י ,תהליך ששינה את האיזון מימי היישוב בין המנגנון המפלגתי-
הסתדרותי ובין היסוד החלוצי בתנועת העבודה – הוא אחד הגילויים המובהקים של
נטייה כללית זו של המרכז המוסדי להפעלה חברתית-פוליטית מכוח של סמכות
השלטון ,באמצעות הוראות או באמצעות חלוקה של טובות הנאה; מפא"י הותאמה
לדפוס הניהולי-שלטוני החדש.
וכאמור ,הנטייה להסתמך על פעולות השלטון השפיעה גם על בני החברה עצמם.
היא שינתה את הדימוי העצמי שלהם ומוססה במידה מסוימת את התפיסות
החברתיות שהתפתחו בימי היישוב .הדברים אינם אמורים על העולים החדשים,
שהרי הם לא הכירו כלל את החברה היישובית ואורחותיה ,אלא על הוותיקים ועל
חניכי הארץ .הנורמות התובעניות של ימי היישוב היו מעין מצוות חברתיות יום-
יומיות ,דמויות המצוות ההלכתיות .הן נראו מיותרות לרבים מן הוותיקים וחניכי
הארץ ,בתנאים של מדינה ריבונית בעלת אמצעי כפייה ואכיפה ,שכן רבים סברו
שהפרישה או ההסתגרות מפני מדינה גובה מחיר יקר יחסית ומעטים בלבד )כמו
'נטורי קרתא'( ירצו לשלמו .לעומת זאת בתקופת היישוב רבים פרשו ממוסדות
השלטון העצמי של היישוב או דחו את הוראותיהם באורח סביל ולא מוצהר .הקמת
דוגמאות בולטות להתנגדות :הלפרן ,תזוזות בנפש; רוטנשטרייך ,החברה הישראלית במשבר. 3
רוטנשטרייך קישר שם מפורשות בין נטייתם של חוגים בשלטון מפא"י לראות במדינה מעין
'מעמד חברתי' שהם נציגיו ,ולטפח 'הכרה ביורוקרטית' של עצמם בתור 'מיצגים את הרמה
האנושית שהגענו אליה עם הקמת מדינת ישראל' ,ובין הנטייה הגוברת במדינה החדשה להעריך
אדם על פי מיקומו בהייררכיה השלטונית.
][99