Page 102 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי

‫פרק א‬

‫לשרים לצורך הזנת מערכת החלוקה של טובות הנאה שהם פיתחו אז ולשם קידומם‬
‫האישי בדרגות השלטון‪.‬‬

‫יתר על כן‪ ,‬הנאמנות של אנשי השטח ומנהיגי השורה השנייה והשלישית שהפעילו‬
‫אותם הייתה נתונה בעיקר לבן‪-‬גוריון‪ .‬בן‪-‬גוריון גם נהנה אז כאמור מחופש רב יותר‬
‫במינוי שריו‪ .‬אמנם זה לא היה חופש מוחלט‪ ,‬שהרי היה עליו לקבל אישור של‬
‫הוועדה המדינית להחלטות המינוי שלו‪ ,‬אך הוא הצליח ללא קושי רב לשלב‬
‫בממשלה נאמנים מובהקים וכך לרכוש לעצמו מידה של שליטה על סגל ההנהגה של‬
‫מפא"י‪ .‬לפיכך‪ ,‬עד כמה שהיה לשרת כוח פוליטי בראשית העצמאות‪ ,‬הוא לא עמד‬

‫לרשותו במקרה של עימות עם בן‪-‬גוריון‪.‬‬
‫אין ספק ששרת נתפס בציבור כשני לבן‪-‬גוריון‪ .‬בבחירות ‪ 1949‬לאספה המכוננת‬
‫הוא אכן מופיע שני ברשימת המועמדים של מפא"י‪ 140.‬אבל כוחו של 'מספר שניים'‬
‫הוא כאן במידה לא מעטה פונקציה הפוכה לכוחו של 'מספר אחד'‪ .‬מבחינה ציבורית‬
‫בן‪-‬גוריון נהנה אז מעצמה המוקנית למנהיגים מייסדים – לא מוחלטת אבל רבה‬
‫מאוד‪ ,‬ומעמדו המיוחד הפחית מכוחו של 'מספר שניים'‪ .‬בכל אופן מעמדו הציבורי‬
‫והמפלגתי של שרת כשני לבן‪-‬גוריון לא מנע מבן‪-‬גוריון להציע בנובמבר ‪ ,1953‬עם‬
‫הודעתו על כוונתו להתפטר‪ 141,‬שאשכול יהיה מחליפו בראשות הממשלה‪ .‬הצעתו‬
‫עוררה ככל הנראה מבוכה‪ ,‬כי שרת היה המועמד הטבעי‪ ,‬אבל מועמדות אשכול‬
‫נשקלה ברצינות‪ ,‬מאחר שבן‪-‬גוריון היה המציע‪ .‬סירוב אשכול להצעה פתח את הדרך‬

‫לשרת‪142.‬‬
‫המקרה של שרת מוכיח כי במערכת הפוליטית המפלגתית של ראשית העצמאות‬
‫היו מנהיגים שהמקור העיקרי של השפעתם היה כהונתם או השירות הציבורי שהם‬
‫הגישו לחברה הפוליטית הישראלית‪ .‬השירות הציבורי אף הקנה להם כוח מסוים‬

‫‪ 140‬הפועל הצעיר‪ .18.11949 ,‬כך גם בבחירות לקונגרס הציוני העשרים ושניים‪' :‬רשימת מפלגת‬
‫פועלי ארץ‪-‬ישראל ובלתי‪-‬מפלגתיים לקונגרס הציוני העשרים ושנים'‪ ,‬אמ"ע‪ ,‬ב‪.2-932-1951-50‬‬
‫בבחירות ‪ 1951‬לכנסת הוא הופיע שלישי‪ ,‬אחרי בן‪-‬גוריון ושפרינצק‪ .‬הפועל הצעיר‪' ,‬רשימת‬

‫המועמדים של מפלגת פועלי ארץ‪-‬ישראל ובלתי‪-‬מפלגתיים לכנסת השניה'‪ ,3.7.1951 ,‬עמ' ‪.16‬‬
‫‪ 141‬ד' בן‪-‬גוריון‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אל יצחק בן‪-‬צבי‪ .2.11.1953 ,‬ראו עוד‪ :‬מכתב ד' בן‪-‬גוריון‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אל‬
‫מאיר ארגוב‪ ;3.11.1953 ,‬מכתב ד' בן‪-‬גוריון‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אל מרכז מפלגת פועלי א"י‪,‬‬
‫‪ .11.11.1953‬מכתב ההתפטרות הוגש לבסוף בדצמבר‪ :‬ד' בן‪-‬גוריון‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אל יצחק בן‪-‬צבי‪,‬‬

‫‪ .7.12.1953‬אב"ג‪ ,‬התכתבות‪ .‬לדיון על מניעי התפטרותו ראו וייץ‪ ,‬אל הפנטסיה‪.‬‬
‫‪ 142‬להשתלשלות המינוי של מחליף לבן‪-‬גוריון ראו‪ :‬שרת‪ ,‬יומן אישי‪ ,‬עמ' ‪ ;28 ,18‬הוועדה המדינית‬
‫של מפא"י‪ ,2.11.1953 ,‬אמ"ע‪ ;2-26-1953-14 ,‬הוועדה המדינית של מפא"י‪ ,23.11.1953 ,‬שם;‬
‫מרכז מפא"י‪ ,25.11.1953 ,‬שם‪ ;2-23-1953-62 ,‬ראו עוד‪ :‬שרת‪ :‬יומן אישי‪ ,‬עמ' ‪,37 ,33 ,32-31‬‬
‫‪,163 ,160-154 ,140-138 ,136 ,125 ,119 ,117-116 ,114-113 ,109-108 ,105-104 ,91 ,90 ,44‬‬
‫‪ ;196-194 ,190-182‬מכתב משה ]שרת[‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אל דוד ]בן‪-‬גוריון[‪ ,‬כתב יד‪,13.12.1953 ,‬‬

‫אב"ג‪ ,‬התכתבות‪.‬‬

‫]‪[94‬‬