Page 98 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי

‫פרק א‬

‫במסגרת 'הגוש'‪ .‬בשנות השישים התברר שעצמאות זו הייתה לרועץ לבן‪-‬גוריון‬
‫והגבילה את כוחו הפוליטי‪130.‬‬

‫העלייה של קבוצת מנהלי המפלגה‬

‫לא רק גולדה מאיר ולוי אשכול היו מעוכבי קידום – גם קבוצה פוליטית חשובה‬
‫שהם השתייכו אליה המתינה לכך שכוחה הפוליטי ֵייצא לאור‪ .‬המחצית השנייה של‬
‫שנות הארבעים ואולי גם השנים ‪ 1950 ,1949‬ו‪ 1951-‬היו מעין תקופת חביון של‬
‫קבוצת כוח פוליטית שיסודה במנגנון המפלגתי העירוני בזמן היישוב‪ ,‬כלומר בסיעה‬
‫ג מימי המאבקים שלפני הפילוג עם סיעה ב‪ .‬הקבוצה הזאת כבר שלטה מעשית‬
‫במפלגה‪ ,‬במיוחד אחרי שאחד מאישיה הבולטים‪ ,‬זלמן ארן‪ ,‬מונה ב‪ 1949-‬למזכיר‬
‫הכללי של מפא"י‪ ,‬אבל כוחה יצא לאור ·‪ ‡ÂÏÓ‬כאשר ראשיה מאיר‪ ,‬אשכול ולבון‬
‫צורפו לממשלה ובכך גם לצמרת המפלגה‪ .‬הם תפסו בהדרגה את מקומם של‬

‫שפרינצק‪ ,‬רמז וקפלן בצמרת מפא"י‪ ,‬לצד בן‪-‬גוריון ושרת‪.‬‬
‫כבר במחצית השנייה של שנות העשרים ובוודאי בשנות השלושים היה המנגנון‬
‫ההסתדרותי‪-‬מפלגתי גורם פוליטי חשוב‪ ,‬אבל הוא עדיין לא היה גורם יחיד ואפילו‬
‫לא גורם מכריע בחלוקת הכוח הפוליטי במפלגה‪ .‬איזנו אותו כוחות אחרים‪ ,‬במיוחד‬
‫תנועות ההתיישבות‪ ,‬אבל גם קבוצות עירוניות שונות‪ .‬אחת מהן התארגנה במסגרת‬
‫סיעה ב בתל אביב והשתתפה בהנעת מאבק פוליטי נגד המנגנון שהתארגן במסגרת‬
‫סיעה ג בראשות גולדה מאיר‪ ,‬זלמן ארן‪ ,‬מרדכי נמיר ושרגא נצר‪ .‬הפוליטיקאים‬
‫האלה היו בעבר אנשי אחדות‪-‬העבודה המקורית‪ ,‬בני הגיל של עולי העלייה‬
‫השלישית‪ ,‬אך כולם‪ ,‬למעט מאיר‪ ,‬עלו בעלייה הרביעית‪ .‬הקיבוץ‪-‬המאוחד התייצב‬

‫לבסוף לצד סיעה ב והמאבק הסתיים בפילוג המפלגה בשנת ‪131.1944‬‬
‫אחרי הפילוג התבססה במפא"י העירונית שליטה מוצקה של הגורמים הפוליטיים‬
‫שהיו מאורגנים לפני כן בסיעה ג‪ .‬והם גם היו בעלי מידה רבה של שליטה מעשית‬
‫במפא"י כולה‪ ,‬מפני שיותר ממחצית חברי מפא"י אז היו עירונים‪ 132‬והערים היו‬
‫בסיס הכוח העיקרי של המפלגה בבחירות הכלליות‪ .‬אבל התעצמות זו בכוחו של‬
‫המנגנון בשלהי זמן היישוב עדיין לא באה לידי ביטוי בהנהגת המפלגה‪ .‬היא באה‬
‫לידי ביטוי עם מינוי ארן למזכיר המפלגה ב‪ 1949-‬ועוד יותר עם מינוי גולדה מאיר‬
‫ולוי אשכול לממשלה‪ ,‬ובמיוחד עם מינוי אשכול לשר האוצר – אחד משני השרים‬

‫‪ 130‬כאן נסתפק בהערות כלליות אלו‪ ,‬שכן ההתפתחויות המאוחרות שנרמזו התרחשו מחוץ לטווח‬
‫הזמן שנתחם למחקר‪.‬‬

‫‪ 131‬ראו על כך לעיל‪ ,‬עמ' ‪.49-43‬‬
‫‪ 132‬אפשר ללמוד על כך מנתוני ינואר ‪ ,1948‬למשל‪ 18,898 ,‬מתוך ‪ 33,354‬חברי מפא"י ב‪1.1.1948-‬‬
‫נמנו ב'ערים וקריות' לרבות פתח תקווה ונתניה‪ .‬מפלגת פועלי ארץ ישראל‪ ,‬המרכז‪ ,‬המחלקה‬

‫לחברות‪ ,‬תנועת הכרטיסייה מ‪ 1.1.1948-‬עד ‪ ,31.3.1948‬אמ"ע‪.2-932-1948-23 ,‬‬

‫]‪[90‬‬