Page 94 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 94

‫פרק א‬

‫הבריטי היה הראוי בעיניו‪ :‬ראש הממשלה מתייעץ עם מפלגתו ואחר כך מחליט מי‬
                                                         ‫יהיו חברי ממשלתו‪107.‬‬

‫גם לפני כן לא היה ערעור רציני על עצם מנהיגותו של בן‪-‬גוריון‪ ,‬ובכל אופן לא‬
‫אחרי הפילוג ב‪ 108,1944-1942-‬אבל הוא ניצב למול אופוזיציה חזקה של‬
‫'הווייצמניסטים' בסגל ההנהגה של מפא"י‪ .‬ראשי המדברים ביניהם היו מזכיר‬
‫ההסתדרות יוסף שפרינצק‪ ,‬יושב ראש הוועד הלאומי דוד רמז‪ ,‬גזבר הסוכנות אליעזר‬
‫קפלן וכן צעיר 'הווייצמניסטים' פנחס לבון‪ ,‬מנהיג 'גורדוניה' ואחד מראשי חבר‪-‬‬
‫הקבוצות‪ 109.‬מעמדם היחסי של אנשי הפועל‪-‬הצעיר לשעבר ויוצאי 'גורדוניה'‬
‫במפא"י התחזק אחרי הפילוג‪ ,‬שכן ההולכים אחרי טבנקין היו כולם אנשי אחדות‪-‬‬
‫העבודה לשעבר‪ .‬רוב אנשי הפועל‪-‬הצעיר ו'גורדוניה'‪ ,‬ובמיוחד מנהיגיהם‪ ,‬היו‬
‫במחנה הווייצמניסטי במפא"י )אם כי בהחלט לא כולם‪ ,‬ולוי אשכול‪' ,‬בן‪-‬גוריוניסט'‬

                       ‫ו'אקטיביסט' מאנשי הפועל‪-‬הצעיר‪ ,‬הוא דוגמה בולטת(‪110.‬‬
‫לפיכך בשנים הקריטיות של מוצאי מלחמת העולם השנייה‪ ,1947-1946 ,‬נמצא בן‪-‬‬
‫גוריון במצב פוליטי עדין‪ 111.‬אחרי פטירתם של כצנלסון ושל גולומב‪ ,‬שרתוק )שרת(‬
‫היה השותף היחיד לעמדותיו המדיניות היסודיות של בן‪-‬גוריון בצמרת של מפא"י‬
‫היישובית‪ .‬הצלחתה של תכנית המדינה חילצה את בן‪-‬גוריון ממצב עדין זה ופגעה‬
‫חמורות בכוחם הפוליטי של יריביו‪ ,‬מתנגדי התכנית‪ .‬אמנם שפרינצק או רמז לא‬
‫הוצאו כליל מן הזירה הפוליטית‪ ,‬אף על פי שנמנו עם המתנגדים לתכנית בצמתים‬
‫מדיניים חשובים לרבות הרגע המכריע שלפני הכרזת המדינה )למול עמדת בן‪-‬גוריון‬
‫ושרת(‪ .‬אבל הם נדחקו לשולי הזירה‪ .‬שפרינצק נבחר לתפקיד מכובד אך נטול‬
‫השפעה פוליטית רבה‪ ,‬יושב ראש הכנסת‪ ,‬ואף ָכּ ַשל בהתמודדות למול יצחק בן‪-‬צבי‬

‫‪ 107‬הוועדה המדינית של מפא"י עם סיעת מפא"י‪ ,13.8.1952 ,‬שם‪ .2-26-1952-11 ,‬ראו עוד‪ :‬דוד‬
‫בן‪-‬גוריון‪' ,‬נצח ישראל' ]‪ ,[?1953‬בתוך הנ"ל‪ ,‬חזון ודרך‪ ,‬ד‪ ,‬עמ' ‪ ;275-274‬אהרונסון‪ ,‬בן‪-‬גוריון‪.‬‬
‫‪ 108‬עם זאת‪ ,‬בסיעת מפא"י לקונגרס הציוני של ‪ 1946‬הוא נתקל בקשיים פנימיים לא מבוטלים‪ .‬ראו‪:‬‬
‫גורני‪ ,‬שותפות ומאבק‪ ,‬עמ' ‪ ;200-160‬אביזוהר‪ ,‬חילוף משמרות‪ ,‬עמ' ‪ ,43-39‬וראו במיוחד שם‪,‬‬
‫עמ' ‪ .290-289‬אחד הצירים בסיעת האיחוד העולמי )של מפא"י(‪ ,‬שמעון פרס‪ ,‬העיד כי בן גוריון‬
‫כבר ארז את מזוודתו וכמעט עזב בחרי אף את הקונגרס ואולי גם את מפא"י עצמה‪ .‬עדות שמעון‬

                                                                               ‫פרס‪.2000 ,‬‬
‫‪ 109‬גורני‪ ,‬שותפות ומאבק; אביזוהר ובראלי‪' ,‬ריבונות או חסות – להכריז או לא להכריז'‪ ,‬עכשיו‪ ,‬ב‪,‬‬

                                                                             ‫עמ' ‪.484-482‬‬
‫‪ 110‬לא כל אנשי אחדות‪-‬העבודה לשעבר במפא"י שאחרי הפילוג השתייכו למחנה האקטיביסטי‪ .‬דוד‬
‫רמז הוא דוגמה טובה לכך‪ .‬יש לציין עוד שההיערכויות הפנימיות במפא"י היישובית אחרי‬

                ‫הפילוג לא בהכרח ולא בכל עניין חפפו לחלוקה 'אקטיביסטים'‪'-‬וייצמניסטים'‪.‬‬
‫‪ 111‬אביזוהר‪ ,‬חילוף משמרות‪ ,‬עמ' ‪ 42-41‬ובמיוחד עמ' ‪ ;290-289‬אביזוהר‪' ,‬שעון החול'‪ ,‬מבוא‬
‫בתוך בן‪-‬גוריון‪ ,‬פעמי מדינה‪ ,‬עמ' ‪ ;24-19‬אביזהר ובראלי‪ ,‬עכשיו‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;75-74 ,72-70‬צחור‪,‬‬

                                                                             ‫חזן‪ ,‬עמ' ‪.175‬‬

                                     ‫]‪[86‬‬
   89   90   91   92   93   94   95   96   97   98   99