Page 209 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 209

‫פרק ד‬

‫המאבק של חוג 'המעורר'‬

‫העימות שהתפתח סביב חוג 'המעורר' בתחילת ‪ ,1952‬ונמשך עד תחילת ‪ ,1953‬היה‬
‫אחד הגילויים הבולטים והמשמעותיים של ההתנגדות הרחבה במפא"י למיסוד‬
‫ההייררכי של המפלגה‪ .‬כמו שנראה גם בהמשך‪ ,‬מניתוח הדיון על המיסוד הפוליטי‬
‫בחלק השלישי‪ ,‬הייתה במפא"י התנגדות ממקורות רבים למגמותיהם של ארן‪ ,‬נמיר‪,‬‬

                                                        ‫מאיר‪ ,‬לבון‪ ,‬נצר וארגוב‪.‬‬
‫רבים שללו בתוקף את חתירתם של מנהלי המפלגה וראשי 'הגוש' להפוך את‬
‫מפא"י ממפלגה פוליטית בעלת מנגנון עסקנים רב השפעה‪ ,‬כמו בימי המנדט‪ ,‬לארגון‬
‫ביורוקרטי בעיקרו‪ ,‬שקבוצת מנהיגים ועסקנים שולטת בו ביד רמה וללא עוררין‬
‫מטעמה של ההנהגה הבכירה‪ .‬אישים בולטים מהעליות המייסדות בתנועה‪ ,‬השנייה‬
‫והשלישית‪ ,‬בני גילם של מנהלי המפלגה ושל אישי הדרג השני בהנהגתה‪ ,‬לצד‬
‫צעירים יותר‪ ,‬אנשי העליות הרביעית והחמישית בני גילם של עסקני 'הגוש' מן הדרג‬
‫הבינוני והזוטר; 'הצעירים' חניכי תנועות הנוער שהיו לפוליטיקאים‪ ,‬לעסקנים או‬
‫לפקידים בדרגים שונים ולמתיישבים בקיבוצים ובמושבים; אישים בולטים מבין‬
‫חברי מפא"י בהתיישבות העובדת‪ ,‬כמו חברי הכנסת שלמה לביא מעין חרוד‪ ,‬קדיש‬
‫לוז מדגניה ב' וברוך אזניה מגבעת חיים; קבוצות רחבות מן 'האינטליגנציה העובדת'‬
‫העירונית‪ ,‬בייחוד מתל אביב‪ ,‬ובהם אישים כמו יוסף מאיר המנהל הרפואי של קופת‬
‫החולים ומנכ"ל משרד הבריאות )‪ (1950-1948‬ויצחק קנב‪ ,‬ממנהלי קופת החולים‬
‫הכללית וממקימי המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬יחיאל הלפרן ודן פינס מעורכי 'דבר' ורבים‬
‫אחרים; ולצדם עסקני מפלגה או הסתדרות זוטרים שלא הסתגלו לשלטונו של 'הגוש'‬
‫ומחו מעל דפיו של שבועון המפלגה 'הפועל הצעיר'‪ – 1‬כל אלה התנגדו בחריפות‬

‫דוגמה אופיינית מצויה במכתב של אברהם וייס‪ ,‬פקיד במוסדות ההסתדרות‪ .‬הוא הודיע למרכז‬    ‫‪1‬‬
‫מפא"י‪ ,‬במוצאי מלחמת העצמאות ולפני הבחירות הכלליות‪ ,‬על עזיבת המפלגה במחאה נגד‬
‫התפתחות 'מעמד המנהלים‪ ,‬שיד החוק אינה משיגה אותם ולדעת ציבור אין שליטה בהם כבר‪.‬‬
‫]‪ [...‬ומאידך‪ ,‬מעמד העובדים הפשוטים‪ ,‬שיש לי הכבוד להשתייך אליו‪ ,‬נתון לשרירות לבו של‬
‫המנהל‪ ,‬ומעמדו במקום עבודתו תלוי פחות מכשרונו‪ ,‬מנסיונו ומסירותו – מאשר במידת‬
‫התרפסותו כלפי הממונה עליו'‪ .‬לדבריו הוא היה עד להתפתחות זו בימי היישוב‪' ,‬אבל מה‬
‫שמדאיג ביותר הוא שהתפתחות זו הולכת בצעדים כה מהירים עד שנראה לכל מסתכל והוגה‬
‫בתוכן הענינים‪ ,‬שמוסדותינו העירוניים מתרוקנים מכל חזון סוציאליסטי והופכים למין גולם‬

‫]‪[201‬‬
   204   205   206   207   208   209   210   211   212   213   214