Page 210 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 210

‫פרק ד‬

‫לשינוי‪ ,‬להפיכת מפא"י למפלגת המון ביורוקרטית וצייתנית ותו לא‪ .‬מקצת‬
‫השוללים‪ ,‬אנשי 'האינטליגנציה העובדת' העירונית בתל אביב ובגבעתיים‪ ,‬אף ניסו‬
‫לסכל את מגמת המיסוד ההייררכי באמצעות התארגנות נגדית‪ ,‬בחוג 'המעורר'‪ .‬החוג‬

               ‫מנה ככל הנראה כמאה חברי מפלגה בולטים בתל אביב ובסביבותיה‪.‬‬
‫מובן שלא המוני המצטרפים למפלגה נשאו את ההתנגדות למיסוד ההייררכי‪.‬‬
‫המצטרפים‪ ,‬רבים מהם עולים חדשים‪ ,‬היו נתונים בשנים הראשונות במידה רבה‬
‫להדרכתם ולפיקוחם של מנהלי המפלגה ושל ראשי 'הגוש'‪ ,‬שהרי אלה הובילו את‬
‫מסע ההתרחבות ההמונית של מפא"י‪ .‬מרבית המצטרפים גם לא הכירו מפא"י אחרת‬
‫מזו שקלטה אותם מ‪ 1949-‬ואילך‪ ,‬וממילא לא הניעו אותם המניעים שהיו ביסוד‬
‫ההתנגדות למיסוד ההייררכי; שהרי ההתנגדות הייתה בעיקרה דחיית השינוי שחל‬
‫במפא"י לעומת תקופת היישוב‪ ,‬שינוי שהרע למפלגה‪ ,‬לדעת מבקריו‪ .‬עם זאת‬
‫המתנגדים לשינוי לא הסתפקו בקיים וחתרו לממש ערכים חברתיים ופוליטיים‬
‫שבתקופת היישוב‪ ,‬בהיעדר ריבונות‪ ,‬היו הבטחה בלבד‪ .‬ימי המדינה היו ימי מבחנם‪.‬‬
‫את ההתנגדות למיסוד ההייררכי הניעה אפוא גם התודעה הפוליטית שעוצבה‬
‫בתקופת היישוב והצמיחה עתה מחאה על סילוף דמותה של התנועה‪ ,‬וגם הפנייה‬
‫לעתיד‪ ,‬בדרישה שמפא"י תשתמש באפשרויות שנוצרו עם כינון המדינה החדשה‬
‫ותיצוק בה יסודות פוליטיים יציבים של שיתוף ושוויון שלא היו אפשריים ביישוב‬

                                                          ‫וולונטרי ללא ריבונות‪.‬‬
‫אמנם אין סיבה להניח כי רק אנשים שתודעתם התגבשה בתקופת היישוב יתנגדו‬
‫מטעמים עקרוניים למיסוד ההייררכי שהתפתח בראשית העצמאות‪ ,‬אבל בנסיבות‬
‫החומריות הקשות של קליטת העלייה באותן שנים היו העולים החדשים מושא קל‬
‫למניפולציה של המנגנון ההייררכי‪-‬חלוקתי שהתפתח אז תחת שלטון מפא"י‪ 2.‬מאבק‬
‫הקיום המתיש של העולים‪ ,‬אי‪-‬ידיעת השפה ואי‪-‬הכרת דפוסי התרבות הפוליטית‬
‫שללו מהם מלכתחילה יכולת להשתתף ולהשפיע ישירות‪ ,‬באופן מושכל או מאורגן‬
‫על עיצוב הפוליטיקה‪ ,‬להבדיל מהשפעה עקיפה רבת משמעות‪ ,‬פסיבית‪-‬מסתגלת‬
‫מבפנים או מתמרדת‪-‬לוחצת מבחוץ‪ .‬מכל מקום‪ ,‬העולים החדשים לא השתתפו‬
‫בשיח הפוליטי הישיר שהתנהל אז בארץ וההתנגדות שהם היו מסוגלים לה אז הייתה‬
‫מקומית ונקודתית ולא מערכתית כוללת‪ .‬מצוקתם החומרית‪ ,‬ריחוקם ממוקדי הכוח‬

‫שאינו מבחין במטרה שלמענה נוצר'‪ .‬מכתב אברהם וייס אל מרכז מפלגת פועלי ארץ ישראל‪ ,‬תל‬        ‫‪2‬‬
                                                    ‫אביב‪ ,9.1.1949 ,‬אמ"ע‪.2-4-1949-215 ,‬‬

‫ראו למשל‪ :‬צמרת‪ ,‬עלי גשר צר‪ ,‬עמ' ‪ ;155-154‬שגב‪ ,‬הישראלים הראשונים‪ ,‬עמ' ‪ .218-123‬אחד‬

‫הביטויים הספרותיים הראשונים לדפוסי התלות שהתפתחו מצוי בספרו של חנוך ברטוב‪' ,‬שש‬

‫כנפים לאחד'‪ .‬תמרון העולים בידי המנגנון הפוליטי המקומי הוא אחד הנושאים העיקריים‬

‫בחיבור ספרותי שהוא גם בבחינת עדות ופורסם כעשרים שנים אחר כך‪' ,‬שוווים ושווים יותר'‬

                                           ‫מאת סמי מיכאל‪ .‬ראו עוד שמעון בלס‪' ,‬המעברה'‪.‬‬

‫]‪[202‬‬
   205   206   207   208   209   210   211   212   213   214   215