Page 216 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 216

‫פרק ד‬

‫ההתפתחות של חוג 'המעורר' נבעה אפוא מהקשרים ארציים ומקומיים וכן מנסיבות‬
                                                             ‫הפילוג של סיעה ב‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬אנשי חוג 'המעורר' היו חלק מן ההתנגדות הרחבה בשורות מפא"י‬
‫הוותיקה לתהליך הפיכתה למערכת של שליטה הייררכית‪ .‬לכן האיום שגולם בחוג‬
‫'המעורר' מבחינתם של מנהלי המפלגה לא התמצה באותם מאה איש שהתארגנו‬
‫בחוג ולא התמצה בתל אביב וסביבותיה‪ .‬הם התקשרו פוליטית עם חוגים רחבים של‬
‫לא מרוצים בהתיישבות העובדת ובערים אחרות‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬אכן היו להם כוונות‬
‫לנהוג כמו 'הגוש'‪ ,‬שהיה תל אביבי במקורו אך השפעתו חרגה מתל אביב ועברה‬
‫לסניפי מפלגה אחרים‪ .‬הם ניסו להתמודד עם אנשי 'הגוש' על מגרשם‪ .‬כמוהם‪ ,‬גם‬
‫אנשי החוג יצאו מבסיסם בתל אביב ובגבעתים והתקשרו עם גורמים אחרים‬
‫במפלגה‪ ,‬בייחוד בהתיישבות העובדת‪ .‬אנשי 'המעורר' היו יכולים לנסות ולהתקשר‬
‫פוליטית גם עם 'הצעירים'‪ .‬ככל הנראה לא עשו זאת אלא מאוחר‪ ,‬אחרי תבוסת החוג‪,‬‬

                        ‫אבל זה היה איום לא מבוטל מבחינתם של מנהלי המפלגה‪.‬‬
‫חשיבותו של חוג 'המעורר' חורגת מגבולות פעולותיו ומאמרי חבריו; חשיבותו‬
‫נעוצה בהיותו גילוי מרכזי להתנגדות הרחבה שרווחה במפא"י למיסודה ההייררכי‪,‬‬
‫ויש להבינו בראש ובראשונה בתור גילוי של ההתנגדות ההיא‪ .‬אנשי החוג תבעו‬
‫להרחיב את הדמוקרטיזציה במפא"י ובה בעת ניסו להתארגן לפעולה נגד גילויי‬
‫'השחיתות' ו'ההתברגנות' שניכרו אז בין חלק מעסקני מפא"י‪ ,‬ובזה התייחדה‬
‫פעולתם‪ .‬הם נאבקו בגילויים האלה גם באמצעות הפרת השתיקה הכבדה שאפפה‬
‫אותם וגם באמצעות מתן גיבוי ועידוד ליוצאים נגדם והצגת 'מופת אישי' של חברי‬

                                                                          ‫החוג‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬יש להבין את התארגנות החוג גם על רקע ההשתלטות של אנשי 'הגוש' כמו‬
‫יהושע רבינוביץ )לימים שר האוצר‪ ,(1977-1974 ,‬יהושע קזנצ'יי‪ ,‬זאב ויינר‪ ,‬אורי‬
‫אלפרט ואחרים על סניף תל אביב‪ ,‬סניף שחבריו היו כמעט רבע מחברי מפא"י‬
‫כולה‪ 18.‬תל אביב הייתה 'בירת מפא"י'; בה שוכנו מוסדות ההסתדרות שמפא"י‬
‫ניהלה ובה שכן מרכז השליטה הפוליטי‪' 19.‬הגוש' היה בעיקרו התארגנות עסקנים‬
‫בתל אביב‪ ,‬בראשות שרגא נצר‪ ,‬והוא הרחיב את מעגלי השפעתו לשאר הארץ‬
‫ולמקומות הריכוז של העולים‪ ,‬למעט 'הממלכות הנפרדות' של חיפה ושל‬
‫ההתיישבות העובדת‪ .‬חוץ משתי 'הממלכות' האלה‪ ,‬שליטה בתל אביב פירושה היה‬

                                                         ‫שליטה בשאר הסניפים‪.‬‬

           ‫‪ 15,206‬מתוך ‪ 67,132‬חברי מפא"י כולה לפי מפקד פברואר ‪ .1950‬ראו פרק א‪ ,‬לעיל‪.‬‬   ‫‪18‬‬
                                                                                       ‫‪19‬‬
‫סניף תל אביב גם נודע בהיותו מוקד 'מסורתי' לסכסוכי כוח פוליטיים עוד מימי ההתארגנות של‬

‫הסיעות בשלהי שנות השלושים‪ .‬גם בשנים הראשונות למדינה הוא היה סניף מסוכסך ומפולג‪.‬‬
‫ראו למשל דיווחו של שרגא נצר ללשכת מפא"י‪) 18.6.1950 ,‬אמ"ע ‪ ,(2-25-1950-14‬הרבה לפני‬

        ‫התארגנותו של חוג 'המעורר' ואף לפני תחילתו של המאבק בין 'הגוש' לבין 'הצעירים'‪.‬‬

‫]‪[208‬‬
   211   212   213   214   215   216   217   218   219   220   221