Page 281 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 281
התבססות השיטה ההייררכית
מועדונים בשכונות העוני' ,הפעלת אנשי הרוח'' ,הסתערות רעיונית של הנוער'.
המכנה המשותף להצעותיו :ראשית ,הימנעות מהתייחסות כלשהי להצעות הרבות
לבזר את המערכת הפוליטית והתעלמות גמורה מן הדיונים האינטנסיביים שהתנהלו
עד אז במפא"י על חלוקת הכוח הפוליטי; שנית ,התמקדות בתפקודים חברתיים
פוליטיים הייררכיים ביסודם כמו הסברה ,חינוך ,הכשרה' ,הפעלה' – כולם 'מלמעלה
למטה'.
שר החוץ שרת הבטיח למתכנסים שהוא אינו מתואם עם בן-גוריון ,ומובן
שההבטחה באה לסתור רושם ברור הפוך – ששני המנהיגים נדברו ביניהם כיצד
לפוגג את המתיחות שהשתררה במפלגה וטיכסו עצה לפני יום העיון .שרת ייחד את
דבריו למה שהוא כינה 'ארגון המשק המחשבתי של התנועה ,דרבון כוח הייצור
המחשבתי' .על פי שרת' ,הצרכים ברורים מאוד ,השאלה כיצד לספק אותם' – כלומר
הוא ניסה לטשטש לחלוטין קיומה של מחלוקת עקרונית במפלגה ולנתב את הדיון
ל'תכלית' כביכול ,לבדיקת השיטה של הקצאת אנשים למשימות במפא"י' .לפנינו
שלושה שטחים :מחשבת התנועה ,חינוך הנוער ,הסברה בציבור' ,קבע שרת וגרס
שיש להתמקד ב'שידוד מערכות אישי' וב'חלוקה אחרת בתוכנו' .הוא הדגים את
דבריו בטענה שמזכיר המפלגה לא יוכל למלא את תפקידו אם ייבחר לכנסת ,וכך גם
האחראים על חינוך הנוער או על העיון האידאולוגי בבית ברל .וכך ,לפי שרת ,לא
הייתה מחלוקת בסוגיות עקרוניות על 'מחשבת התנועה' ,ודאי לא הייתה מחלוקת על
טיב המיסוד הפוליטי במפלגה ובמדינה ,והכול הצטמצם לשאלות של 'סידור
עבודה' .הוא המשיך אפוא ,בדרך סמויה יותר ,את מגמת בן-גוריון להציג את
המחלוקת שהכול במפא"י ידעו עליה – גם הוא עצמו ,אף על פי שהתכחש לקיומה
בדבריו – כמחלוקת בין בעלי הגישה המעשית התכליתית ובין 'בטלנות אולימפית'
של 'אופוזיציונרים'.
גישה דומה לזו של בן-גוריון ושרת התבטאה מאוחר באותו יום עיון בדברי האלוף
משה דיין ,ראש אג"ם 46וחבר מפא"י .בן-גוריון ,שרת או לבון לא מצאו כל פסול
בהשתתפותו בדיון מפלגתי ביסודו ,גישה אופיינית לאותו זמן .דיין הביע שם את
ההשקפה שמפא"י היא 'אותה המסגרת שכינו אותה פעם בשם שליחות' ומקור כוחה
'בזה שזיהתה לחלוטין את האידיאולוגיה שלה עם צרכיו של העם לתחנות קרובות
לזמן קצר' .הוא הוסיף לכך מדד ביצועי וקצר טווח' :אילו היה ניגוד בין צרכי העם
לזמן הקרוב לבין האידיאולוגיה של המפלגה ,לא הייתי מוצא את מקומי בה' .משה
דיין ביטא אפוא את גישתם של בן-גוריון ושרת בראשית יום העיון ,אם כי גישתו
הייתה פרגמטיסטית באורח מובהק יותר ומנוערת ,לפחות מילולית ,מכל אופק חזוני;
ניכר בה אף חשד עמוק בכל ניסיון להתוות אופק שכזה.
46דיין נעשה רמטכ"ל ב ,6.12.1953-יום אחד לפני התפטרותו של בן-גוריון .דבר.7.12.1953 ,
][273
