Page 283 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 283
התבססות השיטה ההייררכית
בשמות :מדברים על חלוציות ,כלומר על אורח חיים שאכפתיות למתרחש סביב
היא אחד ממובניו החשובים ,ועם זאת תוקפים את אלה המתקוממים נגד המצב;
מדברים )'לוחשים'( הרבה נגד הסטליניזם ,אבל מטפחים הלוך רוח של הסתמכות על
יחידים – 'זה מתחיל מהממשלה' ,רמז הלפרן לשרים ולראש הממשלה' ,ונגמר
באגודה המקצועית' .יש פער בין המילים למעשיםִ ,אבחן ,והמציאות היא הקובעת
והיא המשפיעה על האנשים .תכונתה החשובה של הטוטליטריות שמפא"י מנהלת
תעמולה נגדה היא הפיכת האדם למכשיר ,אמר הלפרן' ,ונדמה לי שאנו במידה רבה
עושים זאת' .אם מפא"י רוצה להיות נאמנה לאנטי-קומוניזם שלה ,עליה להיות
דמוקרטית באורח מסקני ,טען – לשתף את האנשים בלבטים ובהכרעות.
בן-גוריון ניסה להמעיד את הלפרן בקריאת ביניים' :איך תבטיח את הדבר ,שאמון
הקוראים של "דבר" יזדהה אתך במה שתגיד?' .כלומר הוא השווה בין הכתיבה
בעיתון למעשי השלטון כדי לטעון במובלע ששתיהן פעולות שאינן סובלות
התייעצות מוקדמת עם ההמונים ,וכדי לטעון כללית ובמשתמע ,שהעיון מזה
והמעשה הפוליטי מזה הם פעולות עיליתיות במהותן .הלפרן הגיב ושלל את
ההשוואה' :מה שאני כותב לא מחייב ]את המון הקוראים[ ,אבל מה שהממשלה
קובעת מחייב כל אדם'.
הוא השתמש אפוא בטיעון שבן-גוריון חזר והשתמש בו תכופות ,בדבר אופיו
הייחודי של השלטון הפוליטי ,אופי שהופך אותו למכשיר הכרחי בידיהן של תנועות
שוחרות שינוי כמו התנועה הציונית-סוציאליסטית .אבל הלפרן השתמש באבחנה
בדבר אופיו האוניברסלי והכופה של השלטון כדי לטעון בעד דמוקרטיה משתפת:
ללא 'שותפות בהכרעה שמחייבת את האדם' ,התריס הלפרן [...]' ,איננו מחנכים
לאחריות'; ואז הציות ,יסוד שהוא אכן הכרחי במסגרת מדינית – ובנקודה זו היה
הלפרן שותף מלא להשקפת בן-גוריון ,שכן הוא לא נטה לאנרכיזם – נהפך לסתגלנות
סבילה ,במהופך לשאיפותיו של בן-גוריון עצמו ובסתירה ברורה לאתוס הבסיסי של
מפא"י כולה.
הצעירים יחונכו לפעילות ציבורית ויקבלו מן הוותיקים את מורשתם הפוליטית ,רק
אם ישותפו בהכרעות ,הוסיף הלפרן אבחנה סוציולוגית להערכותיו הפוליטיות ,ועבר
למסקנה שוודאי לא נעמה לבני דורו מנהלי המפלגה ,שהיו בקהל שומעיו' :בייחוד
על סמך הנסיון של המלחמה ,נדמה לי כי הצעירים שלנו היו פותרים שאלות
כלכליות ,שאלות חינוכיות ושאלות אחרות של המדינה טוב יותר מאשר אלה
המטפלים בזה עכשיו' .לדעתו המיסוד ההייררכי הוא 'גורם נוסף ,אני לא אומר
הגורם היחיד ,לכך שהדור הצעיר אינו נכנס לחיים הציבוריים' .האופוזיציוניות שלו
הייתה ברורה .אחד המקורות לנימתה המרירה היה ללא ספק מגמת מנהלי המפלגה
לחסל את חוג 'המעורר' .הלפרן הוסיף והסביר את אדישות הנוער לענייני הציבור גם
כתופעה אחר-מלחמתית וכן טען שהיא גילוי מגילויי המשבר התרבותי של מחצית
][275
