Page 283 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 283

‫התבססות השיטה ההייררכית‬

‫בשמות‪ :‬מדברים על חלוציות‪ ,‬כלומר על אורח חיים שאכפתיות למתרחש סביב‬
‫היא אחד ממובניו החשובים‪ ,‬ועם זאת תוקפים את אלה המתקוממים נגד המצב;‬
‫מדברים )'לוחשים'( הרבה נגד הסטליניזם‪ ,‬אבל מטפחים הלוך רוח של הסתמכות על‬
‫יחידים – 'זה מתחיל מהממשלה'‪ ,‬רמז הלפרן לשרים ולראש הממשלה‪' ,‬ונגמר‬
‫באגודה המקצועית'‪ .‬יש פער בין המילים למעשים‪ִ ,‬אבחן‪ ,‬והמציאות היא הקובעת‬
‫והיא המשפיעה על האנשים‪ .‬תכונתה החשובה של הטוטליטריות שמפא"י מנהלת‬
‫תעמולה נגדה היא הפיכת האדם למכשיר‪ ,‬אמר הלפרן‪' ,‬ונדמה לי שאנו במידה רבה‬
‫עושים זאת'‪ .‬אם מפא"י רוצה להיות נאמנה לאנטי‪-‬קומוניזם שלה‪ ,‬עליה להיות‬

            ‫דמוקרטית באורח מסקני‪ ,‬טען – לשתף את האנשים בלבטים ובהכרעות‪.‬‬
‫בן‪-‬גוריון ניסה להמעיד את הלפרן בקריאת ביניים‪' :‬איך תבטיח את הדבר‪ ,‬שאמון‬
‫הקוראים של "דבר" יזדהה אתך במה שתגיד?'‪ .‬כלומר הוא השווה בין הכתיבה‬
‫בעיתון למעשי השלטון כדי לטעון במובלע ששתיהן פעולות שאינן סובלות‬
‫התייעצות מוקדמת עם ההמונים‪ ,‬וכדי לטעון כללית ובמשתמע‪ ,‬שהעיון מזה‬
‫והמעשה הפוליטי מזה הם פעולות עיליתיות במהותן‪ .‬הלפרן הגיב ושלל את‬
‫ההשוואה‪' :‬מה שאני כותב לא מחייב ]את המון הקוראים[‪ ,‬אבל מה שהממשלה‬

                                                         ‫קובעת מחייב כל אדם'‪.‬‬
‫הוא השתמש אפוא בטיעון שבן‪-‬גוריון חזר והשתמש בו תכופות‪ ,‬בדבר אופיו‬
‫הייחודי של השלטון הפוליטי‪ ,‬אופי שהופך אותו למכשיר הכרחי בידיהן של תנועות‬
‫שוחרות שינוי כמו התנועה הציונית‪-‬סוציאליסטית‪ .‬אבל הלפרן השתמש באבחנה‬
‫בדבר אופיו האוניברסלי והכופה של השלטון כדי לטעון בעד דמוקרטיה משתפת‪:‬‬
‫ללא 'שותפות בהכרעה שמחייבת את האדם'‪ ,‬התריס הלפרן‪ [...]' ,‬איננו מחנכים‬
‫לאחריות'; ואז הציות‪ ,‬יסוד שהוא אכן הכרחי במסגרת מדינית – ובנקודה זו היה‬
‫הלפרן שותף מלא להשקפת בן‪-‬גוריון‪ ,‬שכן הוא לא נטה לאנרכיזם – נהפך לסתגלנות‬
‫סבילה‪ ,‬במהופך לשאיפותיו של בן‪-‬גוריון עצמו ובסתירה ברורה לאתוס הבסיסי של‬

                                                                   ‫מפא"י כולה‪.‬‬
‫הצעירים יחונכו לפעילות ציבורית ויקבלו מן הוותיקים את מורשתם הפוליטית‪ ,‬רק‬
‫אם ישותפו בהכרעות‪ ,‬הוסיף הלפרן אבחנה סוציולוגית להערכותיו הפוליטיות‪ ,‬ועבר‬
‫למסקנה שוודאי לא נעמה לבני דורו מנהלי המפלגה‪ ,‬שהיו בקהל שומעיו‪' :‬בייחוד‬
‫על סמך הנסיון של המלחמה‪ ,‬נדמה לי כי הצעירים שלנו היו פותרים שאלות‬
‫כלכליות‪ ,‬שאלות חינוכיות ושאלות אחרות של המדינה טוב יותר מאשר אלה‬
‫המטפלים בזה עכשיו'‪ .‬לדעתו המיסוד ההייררכי הוא 'גורם נוסף‪ ,‬אני לא אומר‬
‫הגורם היחיד‪ ,‬לכך שהדור הצעיר אינו נכנס לחיים הציבוריים'‪ .‬האופוזיציוניות שלו‬
‫הייתה ברורה‪ .‬אחד המקורות לנימתה המרירה היה ללא ספק מגמת מנהלי המפלגה‬
‫לחסל את חוג 'המעורר'‪ .‬הלפרן הוסיף והסביר את אדישות הנוער לענייני הציבור גם‬
‫כתופעה אחר‪-‬מלחמתית וכן טען שהיא גילוי מגילויי המשבר התרבותי של מחצית‬

                                     ‫]‪[275‬‬
   278   279   280   281   282   283   284   285   286   287   288