Page 280 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 280
פרק ה
שם בן-גוריון ,מ'סיעה הסתדרותית' בהסתדרות הציונית ובהסתדרות העובדים,
המבוססות על 'רשות והתנדבות' ,לכדי 'ארגון המיועד לנהל מדינה ולהחזיק ברסן
השלטון' .תמה התקופה 'שהיינו יתומים מאושרים ,לא היתה לנו מדינה] ,כאשר[
היינו מסתכלים לדרמה העולמית באופן פילוסופי' ,אמר בן-גוריון לשומעיו ,שרבים
מהם היו אנשי רוח ולכן חשודים ממילא בנטייה כזאת .לדבריו 'עמדנו בפני עולם
שלא יכולנו לראות אותו יותר בתוך ערפל דמיוני של אופוזיציונרים' ,ובכך בן-גוריון
הפעיל את היסוד הקונסטרוקטיביסטי שהיה יסוד מוסד אצל אנשי מפא"י כולם,
לרבות ה'אינטליגנטים' שבהם ,אלה שאחדים מהם הוזמנו עתה לשם ריכוך מחאתם
הגוברת .מגמתו הייתה ברורה :להגן על המיסוד ההייררכי של מפא"י בעזרת תיאורו
כיסוד חיוני בהסתגלות של תנועת העבודה הציונית לפעולה במסגרת מדינית
ריבונית .אבל בן-גוריון ,אדם בעל כישרון שכנוע רב ,לא התעמת ישירות עם
עמדותיהם של מבקרי המיסוד ההייררכי ,אלא ניסה להוביל למחוז חפצו בעדינות,
על הבסיס המוסכם לדעת הכול במפא"י – על בסיס התפיסה שייחסה למפא"י תפקיד
מרכזי בגיבוש החברה החדשה.
לא עבר זמנם של ערכי היסוד ונכסי התנועה שנוצרו בזמן העלייה השנייה ובזמן
המנדט ,אמר שם בן-גוריון' .השתלשלות הדברים בארץ ובעם היהודי' אימתה
את 'רעיונות היסוד הציוניים-סוציאליסטיים' וצורכי ההווה חוזרים ומחייבים להפעיל
את ההתיישבות העובדת ,את הסתדרות העובדים ואף את ההסתדרות הציונית
העולמית – אבל כל אלה 'הפסידו את הפשטות הפרימיטיבית והמוגבלת של ימי
העלייה השניה והראשונה שלנו ] .'[...השינוי העיקרי לפי ניתוחו של בן-גוריון נעוץ
בהכרח להעביר את ההמונים העולים ארצה לחיי עבודה בחקלאות ,והוא מחייב
לנטוש את העיליתיות החלוצית לטובת גישה עממית יותר; בלשונו :לנטוש את
'הגישה הפשטנית שלנו ]אשר[ חותרת לקראת קצה החזון וגם מגלמת אותו בחיי
יחידים מעטים' מפני שהיא 'אינה הולמת את צרכי המדינה ,צרכי העליה ההמונית,
צרכי העבודה וצרכי ההתיישבות'.
בן-גוריון הציע אפוא לראות במפא"י סוכנות עיקרית בתהליך הסוציאליזציה
העצום שהתחייב מן העלייה הגדולה שהסתיימה מעט יותר משנה לפני כן ,ושלל את
'הרפרוף הבטלני האולימפי של האנשים העומדים מעל למציאות ,כביכול ,ולמעשה
מחוצה לה' .אבל הצעותיו המעשיות למפא"י היו שגרתיות למדי ,כדרכו לעתים45:
מאמצי הסברה וחינוך ,הקמת הוצאת ספרים ,טיפוח בית ברל והכשרת 'קדרים
אקטיביים בכל מקומות העבודה' ,וטיפוח 'כוחות מנהיגים' בין העולים ,הקמת
נתן רוטנשטרייך הטיב להבחין בפער שניכר לעתים בבן-גוריון בין יכולתו לסמן מטרות רחבות 45
ולצייר חזון ראליסטי ונועז מזה ובין האמצעים הלא מספיקים שנקט להגשמתו של אותו חזון.
ראו מאמר שפרסם בסוף אותה שנה לקראת ירידתו של בן-גוריון לשדה בוקר ואחרי התפטרותו
מראשות הממשלה ,רוטנשטרייך ,חילופי משמרות ,עמ' .217-215
][272
