Page 307 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 307
פרק ו
תמסורות הכוח בין המפלגות לשלטון
המערך המפלגתי היישובי היה מן החשובים במערכים המוסדיים שהועמדו במבחן
אחרי שהוקמה מדינת ישראל .הריבונות המדינית שינתה שינוי מהותי את סביבת
הפעולה ואת יחסי הגומלין של מוסדות כמו הסוכנות היהודית ,הסתדרות העובדים
או הרשויות המקומיותָ .בּ ְט ָלה האפשרות של גורמים מסוימים בציבור היהודי לחמוק
ממרותו של כלל הציבור היהודי ,אחרי שקבלתה נהפכה מוולונטרית בעיקרה
לממלכתית ומחייבת משפטית ,והתבססה על שילוב בעייתי ומתוח בין פעולה רצונית
של האזרחים ובין ציות כפוי .וליתר דיוק :הממלכתיות התאפיינה ברצף מסוים בין
סבילות לפעילות חופשית של האזרחים ביחסם אל המטרות הקולקטיביות של
החברה ,והתאפיינה במידות שונות של הצלחה בכפיית ציות; למשל ,הצלחה גוברת
והולכת בייצוב אחיזתה של המדינה במונופול על האלימות מזה ואי-הצלחה בכפיית
הקיצוב באספקה מזה .תפקידים לא מעטים של המוסדות הקדם-ממלכתיים הועברו
למדינה .לעתים נכרכה ההעברה בביטול המוסד )למשל 'ההגנה' והמפקדה הארצית
שלה ,המוסד לעלייה ,הוועד הלאומי( ,ולעתים בשינוי מהותי של דרך הפעולה שלו
)למשל הסוכנות וההסתדרות( .את מפא"י יש לשייך לסוג המוסדות שהשתמרו אך
השתנו מהותית.
אחדים מן החוקרים והכותבים המאוחרים ציינו את עובדת השתמרותו היחסית של
המערך המפלגתי היישובי במעבר מיישוב למדינה 1,אף שהתחוללו בו שינויים
בולטים :אגודת ישראל ,הקומוניסטים והרוויזיוניסטים השתתפו עתה בבחירות
ופעלו בזירה הפרלמנטרית; 'חרות' מיסודו של האצ"ל באה במקום הרוויזיוניסטים;
מפ"ם הופיעה בתור גורם אופוזיציוני חשוב יחסית )בחירות (1949ואחריה הציונים-
ראו למשל ,אייזנשטדט ,החברה הישראלית ,עמ' .181-175הורוביץ וליסק ניסחו ראייה זו 1
בזהירות' :מצד אחד חלה תמורה מהפכנית לא רק במעמדה הפוליטי של ארץ-ישראל ,אלא גם
בגבולותיה ובהרכב אוכלוסיתה ,ומצד שני עמדה המערכת השלטונית של מדינת-ישראל ,שאך
זה קמה ,בסימן המשכיות והתבססות של לפחות חלק מהדפוסים הארגוניים והפוליטיים
שהתגבשו בתקופת המנדט הבריטי' .הורוביץ וליסק ,מיישוב למדינה ,עמ' .273לעומת זאת
בספרם המאוחר יותר הם הדגישו יותר את השינוי הקטגוריאלי בעצם המעמד הריבוני שהוקנה
למרכז הפוליטי ,אם כי גם בפתח ספר זה הם קבעו בצדק כי 'מדינת ישראל היא במידה רבה
המשכו של הישוב היהודי המאורגן בארץ-ישראל' .הנ"ל ,מצוקות באוטופיה ,עמ' .16ראו עוד:
אייזנשטדט ,שינוי והמשכיות ,עמ' ;11-1וייץ ,קץ הראשית ,עמ' .256-235
][299
