Page 309 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 309
תמסורות הכוח בין המפלגות לשלטון
את החברה הפוליטית בשתי התקופות .מפא"י היישובית ומפא"י המתגבשת בשנותיה
הראשונות של מדינת ישראל שונות זו מזו מהותית ,אם כי מדובר כמובן בתהליך,
בהתפתחות שיש לה שורשים ,ולא ב'בריאת יש מאין' כביכול.
'מפלגה ממלכתית'
כינון השלטון שינה בהכרח את האוריינטציה הבסיסית של המפלגות הארץ-
ישראליות הציוניות .מחתירה לממלכתיות יהודית הן עברו אל מאבק על השליטה
באותה ממלכתיות ועל עיצובה .בימי היישוב נסב המאבק בין המפלגות במידה
לא מעטה סביב השאלות מה הדרך לממלכתיות ,מי ראוי להוביל בה ובאיזה קצב
מדיני ,דמוגרפי והתיישבותי יש ללכת ,עד כמה אצה הדרך .יתר על כן ,בתקופה
היישובית המפלגות הציוניות ראו בעצמן מעין הטרמה מוסדית של אותה ממלכתיות
או גילום ,פוטנציאלי ולא ממומש בעיקרו ,של אותו 'יש פוליטי' שבני חברה ריבונית
אכן אוחזים בו במשותף ,ואילו אנשי התנועה הציונית למפלגותיהם רק חתרו
להקמתו.
בין המפלגות ,מפא"י התבלטה בראייה עצמית כזאת .העובדה שמפא"י ,ולפני כן
המפלגות שהתאחדו במסגרתה ,היו מרכזיות בהקניית מעמד מעין שלטוני )ודוק :רק
מעין שלטוני( למוסדות הפוליטיים הכלליים של התנועה הציונית ושל היישוב
בהנהגת מפא"י ,יצרה במידת מה זהות של תנועת העבודה הציונית ,ובמרכזה מפא"י
והסתדרות העובדים שבשליטתה ,עם עצם הממלכתיות היהודית לעתיד לבוא .זו
הייתה זהות ממשית-תפקודית בחלקה ותדמיתית או תודעתית בחלקה האחר .השורש
לזיהוי טמון בהצלחתם היחסית של בן-גוריון וחבריו לבסס מעין מרות וולונטריית
בימי היישוב .גם אנשי התנועה הרוויזיוניסטית ואצ"ל ,למשל ,ראו עצמם גילום של
הממלכתיות העתידה ,אבל ראייה עצמית זו הייתה מבוססת פחות ,לעומת המקבילה
שלה אצל יריביהם ,ולא היו לה תימוכין לא במציאות הפוליטית ולא בתודעה של
הציבור הכללי ,הלא מפלגתי.
הקמת המדינה שינתה מן היסוד כמובן את תודעת הזהות הזאת .המדינה הייתה
מעתה מושא קונקרטי לשליטה ,ולא שאיפה בלבד .בהיותה ישות קונקרטית שכזאת,
נעשה קשה יותר ויותר לזהות בינה לבין גורמים שונים ,ומתחרים ביניהם ,בחברה
האזרחית 2שהצמיחה אותה .מכאן ,בין היתר ,הניכור המסוים שהתפתח כלפי המדינה
2המונח 'חברה אזרחית' מציין כאן מערך חברתי ,כלכלי ופוליטי שהמפלגות הפוליטיות הן יסוד
חשוב בו .הוראה מושגית זו באה לציין את תפקיד התיווך של המפלגות ,שהוא פועל יוצא
משייכותן לחברה אזרחית מצד אחד ותפקודן במוסדות המדינה מצד אחר.
][301
