Page 308 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 308

‫פרק ו‬

‫הכלליים )בבחירות המקומיות ב‪ 1950-‬ובבחירות הכלליות ב‪ ;(1951-‬האזרחים‬
‫הערבים החלו להשתתף בפוליטיקה של מדינת הלאום היהודית באמצעות השתתפות‬

                                                              ‫בבחירות הכלליות‪.‬‬
‫אבל לעומת השינויים האלה‪ ,‬ניכרים יסודות של רציפות שהשתמרו אפילו במעבר‬
‫ממפלגות בחברה פוליטית לא ריבונית אל מפלגות שעניינן מאבק על השלטון‬
‫במדינה‪ :‬מפא"י נותרה המפלגה המובילה‪ ,‬ללא רוב מוחלט אך בעלת מעמד שלטוני‬
‫ברור בזכות היותה 'מפלגת ציר' הכרחית לכל קואליציה; הפוליטיקה ההסכמית של‬
‫היישוב‪ ,‬כלומר העדפת הסכמים על פני הכרעה בין צדדים במחלוקות מהותיות‪,‬‬
‫הייתה לתכונה חשובה של הפוליטיקה הישראלית; מתכונת רדיקלית של בחירות‬
‫יחסיות‪ ,‬המתכונת שהתפתחה בתנועה הציונית‪ ,‬ב'כנסת ישראל' )הארגון האוטונומי‬
‫של היישוב היהודי בארץ ישראל( ובהסתדרות העובדים‪ ,‬הייתה לשיטת הבחירות‬
‫לכנסת של מדינת ישראל‪ ,‬אף על פי שהייתה אז נדירה יחסית בין השיטות הרווחות‬

                                                           ‫בדמוקרטיות השונות‪.‬‬
‫הרציפות הזאת איננה מובנת מאליה‪ ,‬ולא רק בגלל ההבדל המהותי בין מאבק‬
‫לאומי להקמת מדינה מצד אחד ובין מאבק על השלטון במדינה מצד אחר )למשל‪,‬‬
‫היה אפשר להניח שההסכמיות הייתה תוצאה מן האופי הוולונטרי של החברה‬
‫הפוליטית הקדם‪-‬ממלכתית ומהיעדר הריבונות‪ ,‬שמנע הכרעה ו ִחייב התפשרות;‬
‫לפיכך השתמרות הדפוס ההסכמי במדינת ישראל מחייבת הסבר(; הרציפות הזאת‬
‫איננה מובנת מאליה גם מפני שהחברה הפוליטית הזאת השתנתה מאוד זמן לא רב‬
‫אחרי שהיא הכפיפה את עצמה לשלטון נבחר במדינה ריבונית‪ .‬אוכלוסייתה היהודית‬

                               ‫הוכפלה תוך שנים אחדות והשתנה הרכבה החברתי‪.‬‬
‫על הרקע הזה יש משמעות רבה להשתמרות הגופים הפוליטיים העיקריים ויחסי‬
‫הכוח הבסיסיים ביניהם‪ .‬מפא"י‪ ,‬בהנהגת בן‪-‬גוריון‪ ,‬הייתה גורם מרכזי ברציפות‬
‫הזאת‪ .‬הפוליטיקאים שהיא שלחה לנהל את הסוכנות היהודית ואת הוועד הלאומי‬
‫עברו לניהול הממשלה‪ .‬המנהיג שלה‪ ,‬בן‪-‬גוריון‪ ,‬ממנהיגי היישוב )‪(1948-1933‬‬
‫והתנועה הציונית )יחיד בראשה מ‪ ,(1946-‬היה למנהיג המייסד של מדינת ישראל‪.‬‬
‫מעמדה המוביל של מפא"י בקונגרס ובוועד הפועל של התנועה הציונית‪ ,‬וכן באספת‬
‫הנבחרים של היישוב הארץ‪-‬ישראלי‪ ,‬תורגם למעמד מוביל באספה שהכריזה על‬
‫הקמת המדינה ובפרלמנט הריבוני שנבחר במוצאי המלחמה )מעמדה נשמר‬

                           ‫בגלגולים שונים עד שלהי העשור השלישי של המדינה(‪.‬‬
‫אף על פי כן‪ ,‬ההמשכיות הזאת אולי מסבה את תשומת הלב מהתפתחות שמחקר‬
‫זה חותר להציג ולנתח‪ ,‬מהשינוי המהותי שהתחולל במפא"י אחרי הקמת המדינה‪.‬‬
‫אמנם כאמור התקיימה מידה לא מבוטלת של המשכיות בין הפוליטיקה היישובית‬
‫לפוליטיקה של מדינת ישראל‪ ,‬ומעמד מפא"י בראשות בן‪-‬גוריון היה אחד מגילוייה‬
‫הבולטים ואולי אף העיקרי שבהם; אבל אי‪-‬אפשר לקבוע כי 'אותה מפלגה' הנהיגה‬

                                     ‫]‪[300‬‬
   303   304   305   306   307   308   309   310   311   312   313