Page 354 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 354

‫פרק ז‬

‫וצאצאיהם‪ .‬גילויה המובהק היה במפלגת הציונים‪-‬הכלליים ובעיקר בהתחזקותה‬
                                                       ‫בבחירות ‪ 1950‬ו‪32.1951-‬‬

‫אברמוב סבר אפוא שמנגנון מפלגתי הייררכי‪-‬חלוקתי‪ ,‬מבוצר בשיטת בחירות‬
‫יחסית‪ ,‬הוא הדרך היחידה לקליטה מוצלחת של העולים הרבים שהגיעו ארצה שנים‬
‫אחדות לפני כתיבת מאמרו‪ .‬דבריו הגלויים פותחים צוהר אל הלוך רוחם של אנשי‬
‫'המעמד הפוליטי' הישראלי דאז‪ ,‬נציגי הוותיקים שלא רצו לשתף את העולים‬
‫החדשים בכוח הפוליטי שהיה שמור בידיהם והייתה לו משמעות כלכלית‪-‬חברתית‬
‫רבה במיוחד בתנאים של מחסור‪ .‬רוב אנשי הקבוצה הפוליטית של מנהלי המפלגה‬
‫לא נטו לגילוי לב נוסח אברמוב‪ ,‬מפני שהוא היה מעמת אותם עם המקובלות‬
‫האידאולוגיות של הציונות‪ ,‬ושל הציונות הסוציאליסטית במיוחד‪ ,‬והיה חושף אותם‬
‫להתקפות מבקריהם הרבים‪ ,‬אלה שהסיקו את המסקנה ההפוכה‪ ,‬התואמת‬
‫לאידאולוגיה המוצהרת של הציונות השמאלית – כי קליטה מוצלחת של העלייה‬

                                  ‫הגדולה מחייבת מיסוד פוליטי דמוקרטי ומשתף‪.‬‬
‫חברי מפא"י תובעי הדמוקרטיזציה היו כמובן רובם ככולם חברים ותיקים‪ ,‬שהרי‬
‫לוותיקים הייתה נגישות אל כתבי העת והעיתונות‪ ,‬וכאמור כמעט כולם היו אשכנזים‪,‬‬
‫יוצאי אירופה או צאצאיהם‪ .‬אין ספק שהם נאבקו גם על מעמדם במפלגה‪ ,‬על כוחם‬
‫שפחת לנוכח השתלטות המנגנון התקיף והמנוכר‪ [...]' .‬אין אפשרות לתת לחבר‬
‫העולה מתימן שנמצא זמן קצר בארץ להכריע בעניני המדינה והתנועה'‪ ,‬קבע יחיאל‬
‫הלפרן‪ ,‬מעורכי 'דבר'‪ ,‬בדיון של מרכז מפא"י‪' ,‬אבל מזה אינו נובע שאדם כ]מו‬
‫המזרחן והעיתונאי[ מיכאל אסף או ]הסופר אליעזר[ שטיינמן‪ ,‬או חבר פעיל משכיל‬
‫אחר‪ ,‬שגם הוא אינו צריך להכריע בשום ענין‪ .‬והמצב הוא כזה של "רבנסיה"‬
‫]מרוסית‪ :‬רווניצה? התיישרות?[ לפי הנחשל ביותר'‪ 33.‬הלפרן הסכים אפוא שעולים‬
‫רבים היו משוללי כישורים פוליטיים‪-‬אזרחיים‪ ,‬אבל קבל על ניצול העובדה הזאת‬
‫לשם דיכוי החברים הוותיקים‪ ,‬בעלי הכישורים‪ ,‬ולשם השלטת מיסוד הייררכי‬
‫במפלגה‪ ,‬במקום סוציאליזציה שתכשיר את העולים לפוליטיקה משתפת‪ .‬דווקא מאי‪-‬‬

‫‪ 32‬השיח של התקופה משופע בדוגמאות לתודעה הקולקטיבית הזאת של האשכנזים הוותיקים‪.‬‬
‫להדגמה של תשומת לב ביקורתית ובת הזמן לתודעה קולקטיבית זו ראו רוטנשטרייך‪ ,‬על‬
‫משמעות הבחירות‪ .‬רוטנשטרייך כתב בעקבות כישלונה של מפא"י בבחירות המקומיות של‬
‫נובמבר ‪ ,1950‬וטען כי הימין מייצג את מגמות ההתבדלות של 'כולנו'‪ ,‬כלומר של כל היישוב‬
‫הוותיק‪ ,‬גם של השמאל הציוני‪ .‬רשימתו נועדה לבסס את הטיעון כי אין להשלים עם כך שתנועת‬
‫הפועלים תתבצר בקרב העולים ותל אביב תהיה בידי הימין‪ ,‬ואין נחמה בעובדה שתושבי‬
‫המעברות לא השתתפו בבחירות‪ .‬אם החלוקה עולים‪-‬ותיקים תחפוף לחלוקה שמאל‪-‬ימין‪ ,‬קבע‬

               ‫רוטנשטרייך‪ ,‬בסופו של דבר הימין ישתלט ויהפוך את העולים לשמשים כנועים‪.‬‬
‫‪ 33‬הוא אמר את הדברים בבואו לערער במרכז המפלגה על פירוקו של חוג 'המעורר'‪ .‬מרכז מפא"י‪,‬‬
‫‪ ,22.5.1952‬אמ"ע‪ .2-23-1952-59 ,‬לעמדת הלפרן ראו גם המקורות בהערה ‪ 26‬לפרק זה‬

                                                                                     ‫לעיל‪.‬‬

                                     ‫]‪[346‬‬
   349   350   351   352   353   354   355   356   357   358   359