Page 40 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 40

‫מבוא‪ :‬מפא"י היישובית‬

‫ההסתדרות היא המייצגת את ה'רצון הכללי'‪ ,‬שהוא הטוב האובייקטיבי‪.‬‬
‫הציבור המזדהה עם רצון זה מתוך חירות פנימית והכרה ברורה הנו חופשי‬
‫להלכה ולמעשה‪ ,‬למרות עול המשמעת המוטל עליו‪ ,‬שהרי רצונה של החברה‬
‫– 'הרצון הכללי' – הוא גם רצונו‪ ,‬ובכך‪ ,‬בהשמעו לרצונה הוא נשמע באותה‬
‫העת‪ ,‬גם לרצון ]שלו[ עצמו‪ [...] .‬המשמעת‪ ,‬ולו גם הטוטלית‪ ,‬שהציע ד‪ .‬בן‪-‬‬
‫גוריון‪ [...] ,‬אינה נוגדת‪ ,‬אפוא‪ ,‬את רעיון החירות‪ .‬להפך‪ ,‬זוהי החירות‬

                                                              ‫האמתית‪52.‬‬

‫בגילוייה הקיצוניים של הרוח הרפובליקנית‪-‬אחדותית בציונות השמאלית‪ ,‬כמו הצעת‬
‫'הצבא' של בן‪-‬גוריון וכן הניסיון קצר הימים של אנשי גדוד העבודה להקים קומונה‬
‫ארצית של פועלים בשנות העשרים‪ ,‬היא הייתה אוטופיסטית ולא ישימה‪ .‬אבל‬
‫בגילויים הקיצוניים פחות של אותה רוח היא הייתה חלק חשוב מן האופק האוטופי‬
‫שהדריך את המאמץ ההתיישבותי והפוליטי הממשי‪ ,‬ולכן לא הייתה תלושה מן‬
‫ההתפתחות ההיסטורית‪ .‬מידה מסוימת של רוח רפובליקנית‪-‬אחדותית זו מצויה‬
‫בשורש ההשקפה הממלכתית שרווחה במפא"י בראשית העצמאות‪ .‬הפוטנציאל‬
‫האנטי‪-‬מפלגתני שהיה גלום בתפיסה הרפובליקנית‪-‬אחדותית יצא לאור בממלכתיות‬
‫של שלהי שנות החמישים‪ 53,‬אבל הייתה לו נוכחות גם בעשורים קודמים‪ .‬גורני‬
‫הצביע על אחד ממקורות הגישה הזאת‪ ,‬על היסוד האנטי‪-‬מפלגתני שהתקיים‬
‫בתפיסת בן‪-‬גוריון‪ .‬עוד במחצית שנות העשרים‪ ,‬בשנת תרפ"ה‪ ,‬קבע בן‪-‬גוריון כי‬
‫'שלטון המפלגה התלויה אך ורק בחוג חבריה המצומצם' הוא מורשת 'הדמוקרטיה‬
‫המעמדית'‪ ,‬שאיננה חופשית באמת‪ ,‬ואילו ב'מדינת הפועלים' שהוקמה בהסתדרות‬
‫'ההנהלה הנבחרת על ידי הציבור' היא האחראית כלפי הציבור וענייני הציבור לא‬
‫ייקבעו באמצעות 'הרכבות פריטטיות הממונות ע"י המפלגות'‪ ,‬שכן 'הבסיס המוסרי‬
‫של ההסתדרות הוא לא שוויון המפלגות אלא שוויון‪-‬חברים'‪ 54.‬אפשר להבחין כאן‬
‫גם בתחילת ההסתייגות הדמוקרטית של בן‪-‬גוריון מדרכה השלטונית של המפלגה‬

    ‫הבולשוויקית ובאחד משורשי ההסתייגות – תפיסת אזרחות ישירה‪ ,‬לא‪-‬מתווכת‪.‬‬
‫גם אחרי דחיית הצעתו הקיצונית להקים קומונה ארצית דבק בן‪-‬גוריון בתפיסה‬
‫אחדותית של ההסתדרות – הוא נטה לשלול תיווך של מפלגות פוליטיות בין‬
‫ההסתדרות לחבריה ועמד על סמכות ההסתדרות ועל משמעת הפעולה של חבריה‪.‬‬
‫מאחר שהיה ממנהיגיה הבולטים של מפלגת הרוב השלטת בהסתדרות‪ ,‬משמעות‬

             ‫עמדתו הייתה אי‪-‬רצון לתאם את הפעלת ההסתדרות עם ראשי המיעוט‪.‬‬

                                                       ‫גורני‪ ,‬אחדות העבודה‪ ,‬עמ' ‪.175-174‬‬  ‫‪52‬‬
                                                                                          ‫‪53‬‬
‫ראו דיון להלן‪ ,‬עמ' ‪ ,462-460‬על ההבדל בין הממלכתית המוקדמת‪ ,‬שהתבססה על תפקוד‬
                            ‫מתווך של מפא"י‪ ,‬לבין זו המאוחרת‪ ,‬שהיה לה פן אנטי‪-‬מפלגתני‪.‬‬     ‫‪54‬‬

                        ‫בן‪-‬גוריון‪ ,‬על ההסתדרות‪ ,‬מצוטט לפי גורני‪ ,‬אחדות העבודה‪ ,‬עמ' ‪.175‬‬

‫]‪[32‬‬
   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45