Page 36 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 36

‫מבוא‪ :‬מפא"י היישובית‬

  ‫עיליתיות‪ ,‬עממיות‪ ,‬רפובליקניות‪ :‬יחסי גומלין מורכבים‬

‫ראשי אחדות‪-‬העבודה ראו בגידול ההסתדרות ומשק העובדים ובהתעצמותם חוליה‬
‫ראשונה לקראת רכישת כוח הגמוני בתנועה הציונית וביישוב‪ .‬הפוליטיקה נעשתה‬
‫לזירה חשובה‪ ,‬וחשיבותה התחדדה יותר ויותר לקראת הקמת מפא"י ב‪.1930-1929-‬‬
‫הנימה המעמדית ייחדה גם אז את אחדות‪-‬העבודה לעומת הפועל‪-‬הצעיר‪ ,‬נימה‬
‫שאחדות‪-‬העבודה עמדה עליה גם במשא ומתן על איחוד שתי המפלגות‪ .‬אבל כמו‬
‫בימי הייסוד של אחדות‪-‬העבודה גם בשלהי שנות העשרים‪ ,‬הדגשת 'המעמד' בפי‬
‫ראשיה לא ביטאה נטייה להחריף עימותים בין‪-‬מעמדיים או להיבדל מהבורגנות‪,‬‬
‫אלא נטייה לשתף עמה פעולה דווקא על יסוד חתירה לדומיננטיות של הציונות‬
‫השמאלית‪ .‬וזו‪ ,‬כך קיוו‪ ,‬תושג באמצעות ביצור כוחו של מעמד הפועלים‪ ,‬האמור‬
‫להשתלט על הזירה הפוליטית הציונית והארץ‪-‬ישראלית ולעצב בה התחלות של‬
‫מרות ממלכתית‪ .‬אחדות‪-‬העבודה הייתה הרבה יותר נחרצת מהפועל‪-‬הצעיר גם‬
‫במגמה קדם‪-‬ממלכתית והגמונית זו וגם בתביעת השלטון למעמד הפועלים‪ .‬קריאת‬
‫הקרב 'ממעמד עובד לעם עובד' הייתה אפוא בעלת משמעות פוליטית‪-‬קונקרטית‬
‫מצד אחד ופוליטית‪-‬אוטופית מצד אחר‪ :‬גם עיצוב ממלכתיות סביב ארגוניהם‬
‫החברתיים והפוליטיים של הפועלים וגם התכוונות מעשית לקראת האידאל של‬

                                   ‫חברה אל‪-‬מעמדית ש'המעמד' ו'העם' זהים בה‪.‬‬
‫מבחינה אנליטית אפשר להבחין היטב בין היסוד הציוני ובין היסוד הסוציאליסטי‬
‫בתפיסה הזאת; אבל משתקפת בה גם נטייה סינתטית‪ ,‬אופיינית לאחדות‪-‬העבודה‬
‫ולימים למפא"י‪ ,‬לראות התלכדות אמפירית‪-‬מעשית בין שני היסודות‪ ,‬לראותם‬
‫אחוזים זה בזה ללא הפרד בחברה הממשית‪ :‬לפי תפיסת 'ממעמד עובד לעם עובד'‪,‬‬
‫ארגוני הפועלים והנהגתם אמורים להנהיג את הממלכתיות היהודית ברוחם‪ ,‬כלומר‬
‫על פי האינטרסים והערכים של הפועלים‪ .‬לפיכך בתפיסה הסינתטית של 'ממעמד‬
‫לעם' היסוד האוטופי לא נדחה לאחרית הימים‪ .‬היסוד האוטופי נכח גם ביישומיה‬
‫הפוליטיים הקונקרטיים של תפיסת 'ממעמד לעם'‪ .‬אפשר לקבוע כי במובנה הפוליטי‬
‫המידי והיישומי‪ ,‬כאידאולוגיה אופרטיבית לשעתה‪ 43,‬זו הייתה תפיסה של ראליזם‬
‫אוטופיסטי‪ ,‬כמינוחו של יוסף גורני‪ 44,‬מפני שהייתה משמעות ונוכחות לאוטופיה‬
‫בחיי המעשה‪ ,‬אך תחושת המציאות של ההנהגה היא שתחמה את גבולותיה של‬

                                                                     ‫האוטופיה‪.‬‬
‫אמנם היה לתפיסה זו פן עממי‪ ,‬מפני שהיא התייחסה למעמד הפועלים כולו ולא‬
‫רק ל'חלוצים' שבו‪ ,‬ואף התייחסה לשכבות עממיות שלא היו פרולטריות למהדרין;‬

                     ‫‪ 43‬כהגדרתו של זליגר‪ ,‬אידאולוגיה פונדמנטלית ואופרטיבית‪ ,‬עמ' ‪.338-325‬‬
‫‪ 44‬ראו‪ :‬גורני‪ ,‬ראליזם ואוטופיה‪ ,‬עמ' ‪ ;27‬הנ"ל‪ ,‬הראליזם האוטופי‪ ,‬עמ' ‪ ;49-37‬הנ"ל‪ ,‬הרהורים‪,‬‬

                                                                             ‫עמ' ‪.208-200‬‬

                                     ‫]‪[28‬‬
   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41