Page 33 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 33

‫מבוא‪ :‬מפא"י היישובית‬

‫האתגר של משבר העלייה השלישית מזה והשגשוג שהסתמן עם ראשית העלייה‬
‫הרביעית מזה הניע אף את כצנלסון להודות בנחיצותה של מפלגה פוליטית להגנת‬
‫ענייניהם של הפועלים‪ 34.‬התגלעה אז הסכנה‪ ,‬מבחינתו‪ ,‬שההסתדרות הציונית תנטוש‬
‫את הפועלים ותבחר בפיתוח קפיטליסטי על פי המתכונת של העלייה הרביעית‪ ,‬ולכן‬
‫התבררה ביתר שאת החיוניות של מאבקם המפלגתי של הפועלים בהסתדרות‬
‫הציונית‪ .‬כצנלסון הודה בכך מפורשות בוועידה הרביעית של אחדות‪-‬העבודה‬
‫שכונסה במאי ‪ 1924‬בעין חרוד‪ 35.‬אבל במאבק המפלגתי ראה כצנלסון צורך בל‬
‫יגונה‪ ,‬באין בררה‪ ,‬ודאי לא זירת הגשמה מרכזית של הסוציאליזם‪ 36.‬מכל מקום‪ ,‬אין‬
‫ספק שבמחצית השנייה של שנות העשרים‪ ,‬ונראה כי למעשה אף לפני כן‪ ,‬התברר‬
‫לכצנלסון ההכרח להפעיל את אחדות‪-‬העבודה כמפלגה פוליטית לכל דבר ועניין‪.‬‬
‫וכך בדצמבר ‪ 1922‬הוא נמנה עם המחייבים את המשך קיומה של מפלגת אחדות‪-‬‬

                                 ‫העבודה גם אחרי שהוקמה הסתדרות העובדים‪37.‬‬
‫המגמה לרכוש הגמוניה פוליטית לא הייתה חדשה‪ ,‬אבל עתה הניעה אותה סכנה‬
‫שתהליכים כלכליים‪-‬חברתיים ידחקו את תנועת הפועלים לשוליים‪ .‬בזמן הקמת‬
‫אחדות‪-‬העבודה קיוו מייסדיה שההתפתחות הכלכלית‪-‬חברתית האובייקטיבית תשא‬
‫את הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי לשלטון בתנועה הציונית‪ ,‬בזכות מרכזיותו בהקמת‬
‫החברה החדשה על יסודות של קהיליית עובדים חופשית‪ .‬לכן הם המעיטו אז‬
‫בחשיבות הזירה הפוליטית והתרכזו במעשה החברתי‪-‬כלכלי; ואילו עתה להפך‪:‬‬
‫שלטון המפלגה בציונות היה נחוץ להם כדי למנוע את דחיקת הסוציאליזם‬
‫הקונסטרוקטיבי לשולי המציאות הנוצרת בארץ ישראל‪ .‬מתוצאה מקוּוה שנכזבה‬
‫נהפך 'שלטון הפועל' לתנאי חיוני‪ .‬במקום שההגמוניה הפוליטית תהיה תוצאה‬
‫לעתיד מהמפעל החברתי‪-‬כלכלי‪ ,‬כציפיות מנהיגיו‪ ,‬הם חתרו עכשיו לרכוש לעצמם‬
‫כוח פוליטי הגמוני כדי לגונן באמצעותו על אותו מפעל‪ .‬לא היה אפשר לזלזל עוד‬
‫בחשיבותן של המפלגה הפוליטית‪ ,‬כי הוכח שאי‪-‬אפשר להמשיך בהקמתה של 'ארץ‪-‬‬

               ‫ישראל עובדת' ללא העצמה הפוליטית המוקנית מכוחה של המפלגה‪.‬‬

                                                             ‫‪ 34‬גורני‪ ,‬אחדות העבודה‪ ,‬עמ' ‪.54‬‬
‫‪ 35‬ואכן הסכנה הזאת התממשה לשנים אחדות אחרי הקונגרס הציוני של ‪ ,1927‬כאשר הוקמה‬
‫הנהלה ציונית חדשה ללא אנשי הפועל‪-‬הצעיר‪ .‬הרכבה 'בישר על קו קפיטליסטי קשוח במדיניות‬
‫הכלכלית של ההנהלה‪ ,‬ללא הרגישות המסורתית כלפי צורכי הפועלים ומפעליה של תנועת‬
‫העבודה בארץ'‪ .‬עילם‪ ,‬הסוכנות היהודית‪ ,‬עמ' ‪ .103‬קו זה בא לידי ביטוי בעיקר במדיניותו של‬

                                              ‫ראש מחלקת ההתיישבות והעלייה הארי סאקר‪.‬‬
‫‪ 36‬ראו דיונו של קולת‪ ,‬מפלגה סוציאליסטית‪ ,‬עמ' ‪ ,313-307 ,303‬לרבות דיונו בהשפעה האפשרית‬
‫של הוויכוח שניהלו הנס קלזן ומקס אדלר על מעמד המדינה לפי מרקס מזה ולסל מזה‪ ,‬על‬
‫דמוקרטיה ישירה ועל טיב הסמכות הפוליטית במשטר שהסוציאליסטים חותרים לכונן‪ .‬קולת‬

                  ‫הזכיר שם שני חיבורים‪ :‬אדלר‪ ,‬רעיון המדינה במרקסיזם; קלזן‪ ,‬חוק ומדינה‪.‬‬
                                                             ‫‪ 37‬שפירא‪ ,‬ברל‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.222-221‬‬

                                     ‫]‪[25‬‬
   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38