Page 34 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 34
מבוא :מפא"י היישובית
עם זאת ,החרפת המאבק המעמדי – המקצועי והפוליטי – לא סתרה את שיתוף
הפעולה הבין-מעמדי שאחדות-העבודה דגלה בו ,מפני ששני הקווים הללו ,העימות
ושיתוף הפעולה ,היו משועבדים למגמתה לרכוש כוח הגמוני בתנועה הציונית.
ארגון הפועלים בעיר וליכודם באמצעות מאבק מקצועי שירתו את מגמת ההתעצמות,
כל עוד לא נשברו המסגרות הלאומיות המשותפות לפועלים ולבורגנות .כך ,בבוא
היום ,יוכלו הפועלים לרשת את הבורגנות בראשות אותן מסגרות .ואכן בנתיב הזה
הלכה מפא"י כעבור שנים לא רבות :היא הצליחה לבסס קואליציה ציונית רחבה
ומתוך עמדת ההנהגה ,על בסיס הכוח הפוליטי הלאומי שרכשה לעצמה ,המשיכה
לטפח את המגזר היצרני ואת השירותים החברתיים השיתופיים וההסתדרותיים,
כלומר את הכוח העצמי המעמדי.
גם כאשר המשבר הכלכלי שפרץ ב 381926-הוכיח לדעת ראשי אחדות-העבודה
את כישלון הפיתוח הקפיטליסטי ,הם לא שבו לאופטימיזם הגאולתי של תקופת
ייסודה ולא סברו עוד שהחברה הלאומית החדשה המוקמת תהיה שיתופית רובה או
כולה .המשבר הכלכלי לא פסח אז על הפעולות המשקיות של ההסתדרות ,ובייחוד
בלטה ההתמוטטות של 'סולל בונה' ) .(1927מכל מקום ,הדעה השלטת בקרב ראשי
אחדות-העבודה הייתה שההון הפרטי יוסיף להיות ,בהכרח ,בעל תפקיד בפיתוח
הארץ39.
כישלון הפיתוח הקפיטליסטי ומשבר העלייה הרביעית הוליכו את תנועת הפועלים
הציונית לכיוון אחר ,פוליטי ו'ציוני מדיני' – למאמץ פוליטי מוגבר להשתלט על
התנועה הציונית ועל מוסדות היישוב ולהנהיג אותם בכיוון 'ציוני מדיני' ,כלומר
לחתור באמצעותם לעלייה עממית גדולה ולריבונות מדינית .זו הייתה מגמה פוליטית
מובהקת בשני מובנים – חתירה לממלכתיות יהודית בתוך פרק זמן קצר יחסית
וחתירה לכוח פוליטי ,למרוּת וולונטרית ולהנהגה כלכלית-חברתית של תנועת
הפועלים ביישוב ובתנועה הציונית .עכשיו המוקד היה 'הקמת מעמד עובד עברי'
במסגרת 'חברה מעמדית עברית' שנוצרת בארץ ,כדברי בן-גוריון במאמר שפרסם
לקראת הוועידה החמישית של אחדות-העבודה שהתכנסה ב ,1926-בעיצומו של
על המשבר ראו גלעדי ,העלייה הרביעית ,עמ' 192-171וכן .255-193 38
גורני ,אחדות העבודה ,עמ' .77-71זו הייתה הערכה נכונה :הון פרטי הניע את עיקר הפיתוח 39
הכלכלי עד סוף ימי המנדט ,ומשק העובדים לצורותיו השונות ,אותו משק שההסתדרות הציונית
הייתה ספק ההון שלו ,היה מוגבל בהיקפו .לפי חישובו של יעקב מצר ,חלקו של
המגזר ההסתדרותי הלא פרטי – לרבות ההתיישבות העובדת ,הקואופרטיבים ,מוסדות
ההון והביטוח ההסתדרותיים ,חברות התעשייה והחקלאות של ההסתדרות וכן קופת החולים
שלה – לא היה יותר מחמישית מן התוצר המקומי הנקי ) (NDPלכל אורך תקופת המנדט.
מצר ,הכלכלה המשוסעת ,עמ' .198על הייצור החקלאי ראו קרלינסקי ,יזמות פרטית ,עמ'
.329-328
][26
