Page 31 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי

‫מבוא‪ :‬מפא"י היישובית‬

‫מפלגות בורגניות‪ .‬מכל מקום‪ ,‬אנשי אחדות‪-‬העבודה חשבו שהמשימה הלאומית‬
‫והמשימה המעמדית נובעות זו מזו‪ ,‬שיש ביניהן זיקה סיבתית הדדית וחזקה‪ .‬לפי‬
‫גורני הם אף סברו כי 'המשימה הלאומית הכוללת מחריפה ]‪ [...‬את אופיה של‬
‫המלחמה המעמדית‪ ,‬וזו מצדה נעשית לאמצעי מסייע לשם הגשמתה ]של המשימה‬

‫הלאומית['‪28.‬‬
‫המשבר הכלכלי‪-‬חברתי בראשית ‪ 1923‬והשגשוג הדמוגרפי והכלכלי של היישוב‬
‫בשנים הראשונות של העלייה הרביעית – ‪ ,1925-1924‬ערערו את ההנחות של‬
‫הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי‪ .‬דווקא העלייה העממית הזעיר בורגנית‪ ,‬ההתיישבות‬
‫העירונית וההון הפרטי היו אז היסודות הדינמיים בכלכלת הארץ‪ ,‬לא העלייה‬
‫החלוצית המאורגנת‪ ,‬ההון הלאומי‪ ,‬ההתיישבות השיתופית או הקואופרציה‬

‫העירונית‪29.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬התעסוקה המלאה בראשית העלייה הרביעית רופפה את זיקתן של‬
‫קבוצות פועלים שונות אל ההסתדרות וטיפחה עבודה לא מאורגנת או לא יהודית‪.‬‬
‫אנשי אחדות‪-‬העבודה והפועל‪-‬הצעיר בהסתדרות חששו שההשתלטות של ההון‬
‫הפרטי תטפח רדיקליזציה של הפועלים ותדחוף אותם למלחמת מעמדות פרועה‪,‬‬
‫ומבחינת הפועלים – כושלת‪ ,‬שלא תסייע למפעל הציוני‪ ,‬כתפיסת אחדות‪-‬העבודה‬
‫והפועל‪-‬הצעיר‪ ,‬אלא תחבל גם בו וגם באינטרסים של הפועלים; כדברי משה‬
‫בילינסון בפברואר ‪' :1925‬הפועלים מחוסרי האירגון הנם המון כאוטי ומסוכן של‬
‫מרומי הגורל‪ .‬ההסתדרות – זוהי הדרך ]של הפועלים[ לחופש‪ ,‬באין הסתדרות בא‬
‫שעבוד ומרירות של משועבדים'‪ 30.‬לאתוס הארגוני הייתה אפוא גם הנמקה מושכלת‪.‬‬
‫תפיסה זו הניעה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את הנהגת ההסתדרות ומפא"י במחצית השנייה של שנות‬

‫גורני‪ ,‬אחדות העבודה‪ ,‬עמ' ‪ .49-48‬לעמדה הפוכה ראו שטרנהל‪ ,‬בניין אומה‪ .‬ניתוחו של‬ ‫‪28‬‬
‫שטרנהל שם התבסס על תפיסה מופשטת של המושג 'סוציאליזם' ומשמעויותיו המעשיות‪ ,‬ולכן‬
‫הוא השווה את מעשי הבניין הכלכליים‪-‬חברתיים של הציונות השמאלית לא למעשיהן של‬ ‫‪29‬‬
‫תנועות סוציאליסטיות אחרות אלא לדוקטרינות כתובות‪ .‬הגישה האפריוריסטית הזאת לוקה לא‬ ‫‪30‬‬
‫רק בשימוש לא נאות במושגי הניתוח‪ ,‬אלא גם מצויה בסכסוך עם יסוד חשוב במחשבה‬
‫הסוציאליסטית עצמה – היסוד המוסרי של החתירה להגשמה מעשית‪ ,‬שתשפיע על חייהם‬
‫הממשיים של בני האדם; שכן יסוד זה מחייב את המחזיק בו להיות רגיש היטב לפער – ובמיוחד‬
‫למידת היכולת המעשית לגשר על הפער – בין השאיפה המוסרית ובין אפשרות הגשמתה‬
‫בתנאים היסטוריים )של העם היהודי במקרה זה( ובתנאי ִחברות מסוימים‪ .‬התעלמות מן הפער‬
‫וניסיון לא ביקורתי 'לחוקק למציאות' משמעותם המעשית היא זניחת החברה הממשית על‬

‫מצוקותיה לטובת טוהר דוקטרינרי שלמעשה אף איננו נאמן לעצמו‪.‬‬
‫עם זאת תקופת העלייה הרביעית התאפיינה גם בפיתוח חקלאי אינטנסיבי ובעלייה רבת היקף של‬

‫פועלים‪ .‬ראו מחקר מקיף על אותו זמן בתולדות היישוב‪ ,‬גלעדי‪ ,‬העלייה הרביעית‪.‬‬
‫בילינסון‪ ,‬חופש או הפקרות‪ ,‬עמ' ‪ .46‬ראו גם גורני‪ ,‬אחדות העבודה‪ ,‬עמ' ‪ .56-52‬בילינסון היה‬

‫אחד ממבטאיה המובהקים של אחדות‪-‬העבודה במאמריו בעיתון 'דבר'‪.‬‬

‫]‪[23‬‬