Page 26 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 26

‫מבוא‪ :‬מפא"י היישובית‬

‫המתאפיין בהכרעה בין חלופות שהתבררו היטב והוצגו לשיפוט הציבור‪ ,‬ובין‬
‫המגמה ההסכמית )'קונסוציונלית'( 'המבוססת על מיצוי של הסכמיות בין אליטות‬
‫המיצגות קבוצות יריבות בחברה המפוצלת לקבוצות פוליטיות ותרבותיות שונות'‪,‬‬
‫כדברי דוד הורוביץ ומשה ליסק‪ 18.‬הקמת ההסתדרות על יסוד אחדותי ולאו דווקא‬
‫הסכמי‪ ,‬כלומר על יסוד של אחדות פעולה אחרי הכרעה בין חלופות‪ ,‬היא ראיה‬
‫מוקדמת למגמות מנהיגיה יותר מעשור אחר כך‪ :‬היא מעידה כי ראשי ההסתדרות‪,‬‬
‫שהיו לראשי מפא"י ב‪ 1930-‬וכעבור שלוש שנים נוספות היו לראשי הסוכנות‬
‫היהודית ומנהיגי היישוב היהודי בארץ ישראל‪ ,‬נטו דווקא לפוליטיקה של הכרעה‪.‬‬
‫העיצוב הפוליטי של ההסתדרות משקף את העיצוב הפוליטי הראוי לחברה כולה‬
‫בעיני מייסדיה‪ .‬לפיכך הדפוסים ההסכמיים שאפיינו לימים את פעולתם של ראשי‬
‫תנועת העבודה בהנהגת התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ‪ ,‬לרבות דפוסי‬
‫הפיקוח על ארגון 'ההגנה'‪ ,‬היו להם בבחינת אילוצים מגבילים ולא רצויים‪ .‬קרוב‬
‫לוודאי שעקרונותיהם הדמוקרטיים באו על סיפוקם בהגבלת כוחם הפוליטי של‬
‫ראשי היישוב הן בעצם קיומן של בחירות כלליות‪ ,‬שבמועדן הקצוב מחייבות את‬
‫ההנהגה להתחשב דרך קבע ברצונות של קבוצות משמעותיות בחברה‪ ,‬הן במיקוחים‬

                       ‫ובפשרות הפוליטיות שהיו נכרכים במאבקי הבחירות עצמם‪.‬‬

                    ‫פוליטיקה מפלגתית ושלילתה‬

‫בכל ההיערכויות בראשית ימי העלייה השלישית ניכרה נטייה להעדיף יצירת מבנים‬
‫כלכליים וחברתיים של מעמד הפועלים על פני פעילות פוליטית או מאבק על כוח‬
‫במוסדות הלאומיים‪ .‬אנשי תנועת העבודה הציונית קידמו אז 'סוציאליזם‬
‫קונסטרוקטיבי'‪ ,‬שאינו מתמקד במיסוד הפוליטי אלא בבנייה – בהתיישבות‪ ,‬בהקמת‬
‫קומונות‪ ,‬קואופרטיבים‪ ,‬איגודים מקצועיים‪ ,‬שכונות עובדים‪ ,‬שירותי בריאות וחינוך‪,‬‬
‫קרנות פנסיה‪ ,‬קופות אשראי‪ ,‬צרכניות‪ .‬הבנייה הזאת הייתה העיקר בעיניהם בראשית‬
‫שנות העשרים‪ .‬הפעולה הפוליטית הייתה אמורה לשרתה ונחשבה שולית יחסית‪ .‬גם‬
‫מבחינה סוציאליסטית וגם מבחינה ציונית המוקד היה בניית 'חברה אחרת'‪ ,‬לא‬

                                                              ‫פוליטיקה ייצוגית‪.‬‬

‫הורוביץ וליסק‪ ,‬מיישוב למדינה‪ ,‬עמ' ‪ ,210‬וכן עמ' ‪ .333-332 ,318-317‬הניתוחים הפוליטיים‬  ‫‪18‬‬

‫ששימשו את הורוביץ וליסק בבואם ליישם את המושג 'דמוקרטיה הסכמית' למציאות החברה‬

‫היהודית בארץ ישראל המנדטורית ובמדינת ישראל‪ :‬ליפהרט‪ ,‬דמוקרטיה קונסוציונלית‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ;225-207‬דאלדר‪ ,‬הולנד ושווייץ‪ ,‬עמ' ‪ ;370-355‬הנ"ל‪ ,‬דמוקרטיה הסדרית‪ ,‬עמ' ‪;621-604‬‬

‫ליפהרט ואחרים‪ ,‬שיטות בחירה; גם בספרם המאוחר דבקו הורוביץ וליסק בניתוח זה‪ .‬הורוביץ‬
        ‫וליסק‪ ,‬מצוקות באוטופיה‪ ,‬למשל עמ' ‪ .52-51‬השוו דשובר‪ ,‬שקיעת ההסדריות בבלגיה‪.‬‬

‫]‪[18‬‬
   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31