Page 25 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 25
מבוא :מפא"י היישובית
שנערכו בקרב חבריה .אמנם יש אמת בהגדרה הזהירה של צחור בדבר 'מידה כלשהי
של אוטונומיה בארגוני-המשנה' ,אבל בעיקרו של דבר הסתדרות העובדים לא
הוקמה בתור פדרציה רופפת של איגודים מקצועיים ,של מפלגות פוליטיות או של
ארגוני התיישבות ,ולא הייתה גוף לתיאום גרדא .היא נהנתה מסמכות לא מבוטלת
בקרב חבריה והייתה מוקד לרגשי שיוך' .חבר הסתדרות' היה במידה לא מעטה גם
מושג של זהות .הסכמת הפועל-הצעיר להקים ארגון בעל אופי כזה ביטאה אפוא גם
תופעה חברתית-כלכלית חשובה – קיומה של תנועת פועלים ארץ-ישראלית אחת
)'ארץ-ישראל העובדת'( ,ששתי מפלגות הפועלים הציוניות הן גילויים חלקיים
חשובים שלה 16,תנועה שיכולה להתגבר על משברי סמכות כמו אלה שהתעוררו גם
סביב גדוד העבודה וגם סביב המצע החלופי שפיתחו אחדים ממנהיגיו17.
ל'ארץ-ישראל העובדת' היו צדדים פוליטיים ,כלכליים וחברתיים והיא הייתה
ממשית ולא רק תודעתית' .ארץ ישראל העובדת' הייתה עובדה ממשית גם ברקע
היחסים בין מפא"י למפ"ם ,למרות הפילוגים והמתיחויות הפוליטיים בשנות
הארבעים והחמישים ואף למרות השבר בקיבוץ-המאוחד ושביתת הימאים
הטראומטית בראשית שנות החמישים .אחד הביטויים החשובים שלה בזמן היישוב
ניכר בלחץ הציבורי שהפעילו העולים החדשים ממזרח אירופה על מפלגות הפועלים
להקים את ההסתדרות.
אפשר לראות בכך אחד הגילויים הראשונים של השפעת 'הציבור' על הזירה
הפוליטית החדשה של היהודים בארץ ישראל המנדטורית .המציאות של 'הנהגה'
העומדת לפני 'ציבור' סתרה את האתוס החלוצי השוויוני שאינו מקצה מקום חיובי
ל'פוליטיקאים' אלא ל'חלוצים' ,לאנשים המקדישים את חייהם יום-יום לבניית
החברה ומתארגנים בארגונים שוויוניים של מגשימים .אבל בהחלט אפשר לראות
'הנהגה' מול 'ציבור' בתנועת העבודה הציונית בראשית שנות העשרים ואפילו בשנות
העלייה השנייה .בראשית העצמאות כבר בלטה כמובן ההבחנה בין ההנהגה לציבור
בסביבה הפוליטית שמפא"י פעלה בה.
הקמת ההסתדרות הייתה מעשה רב-משמעות בדרכה של תנועת הפועלים הארץ-
ישראלית לגבש את יהודי ארץ ישראל לכדי חברה פוליטית סביב מרכז סמכות לא
ריבוני .האמצעים היו בחירות ,הכרעה ברוב קולות וקואליציה רחבה .קיים מתח בין
הכרעת רוב ובין מגמה קואליציונית ,כלומר בין העיקרון הדמוקרטי הייצוגי,
ראו דיון על כך בתוך אביזוהר ,בראי סדוק ,עמ' ,15-14וקביעתו כי 'עם כל היותה מגוונת היה 16
לעלייה החלוצית מניע מרכזי משותף ,ולמרות פסיפס מסגרותיה היא היתה תנועה אחת – "ארץ- 17
ישראל העובדת"' .שם ,עמ' .380
גדוד העבודה והנהגתו קראו תיגר בשנות העשרים על הנהגתה של הסתדרות העובדים בראשות
בן-גוריון .מרגלית ,גדוד העבודה; שפירא ,ההליכה ,עמ' ;257-157הנ"ל ,החלום ושברו .ראו
זיכרונותיו של אחד ממנהיגי הגדוד ,הורוביץ ,האתמול שלי ,עמ' .197-161 ,149-142
][17
