Page 21 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי

‫מבוא‪ :‬מפא"י היישובית‬

‫עיניו הפקחיות היתה השפעה שלא נפלה מזו של הרעם שבדברי בן‪-‬גוריון‪.‬‬
‫הכל הכירו בסמכותו ואפילו בן‪-‬גוריון היה מקבל על עצמו את מרותו‪ ,‬אם כי‬

‫לפעמים תוך חריקת שניים ואפילו התמרדות גלויה‪8.‬‬

‫אחדות‪-‬העבודה הייתה גם היא איחוד‪ :‬היא נוצרה משתי קבוצות פוליטיות של אנשי‬
‫העלייה השנייה‪ ,‬קבוצת הבלתי‪-‬מפלגתיים ומפלגת פועלי‪-‬ציון‪ .‬הקמתה ב‪1919-‬‬
‫נישאה על גל של התלהבות כמעט משיחית שאחז רבים אחרי שהבריטים התחייבו‬
‫ב'הצהרת בלפור' להקים בית לאומי ליהודים בארץ ישראל‪ ,‬כלומר היא הוקמה‬
‫בהקשר מדיני מובהק‪ .‬בלטו בהתלהבותם המתנדבים לגדוד העברי בצבא הבריטי‪.‬‬
‫השתלטות הבריטים על מחצית ארץ ישראל וגם סערת המהפכה ברוסיה עוררו בהם‬
‫תקוות לשחרור העם היהודי מדיכוי הצארים במזרח אירופה‪ ,‬והם נשאו את עיניהם‬

‫לכינון חברה פוליטית יהודית בארץ ישראל‪9.‬‬
‫התומכים בהתנדבות ל'גדוד העברי' שאפו בלהט האקטיביזם המדיני שלהם להניע‬
‫יהודים להשתתף באורח קולקטיבי במאורעות הפוליטיים המהפכניים בעולם וקיוו‬
‫להובילם להקמת חברה סוציאליסטית בארץ ישראל‪ .‬בתמיכתם בהתנדבות לגדוד‬
‫נטשו אנשי פועלי‪-‬ציון שבהם את התפיסה המקורית של מפלגתם‪ ,‬שגרסה כי מימוש‬
‫החזון הסוציאליסטי מותנה במיצוי השלב הקפיטליסטי בהגירת ההון וההמונים‬
‫היהודיים ארצה ובהתיישבות היהודית בארץ‪ .‬ולעומת זאת אנשי הפועל‪-‬הצעיר שללו‬
‫את האקטיביזם המדיני‪ ,‬סברו שתקוות מופרזות יסתיימו בייאוש וחששו מנטישה של‬
‫חיי העבודה עקב הגיוס‪ .‬הם חששו שהאקטיביזם המדיני יגרום לנטישת האקטיביזם‬
‫החלוצי מזה ולאובדן עמדות יהודיות בשוק העבודה מזה‪ .‬רבים מהם גם התנגדו‬

‫לגיוס מטעמים פציפיסטיים‪.‬‬
‫בחלוף ההתלהבות המשיחית הראשונית נותרה בעינה התקווה לעליית המונים‬
‫ולמהפכה חברתית‪-‬לאומית בראשות המנהיגים הפוליטיים של העלייה השנייה‬
‫והמצטרפים אליהם מקרב העולים החדשים‪ .‬יעד מרחיק לכת כזה הצריך ריכוז של‬
‫כוח‪ .‬לפיכך אלה שתמכו בהתנדבות לגדוד ניסו עתה‪ ,‬במוצאי מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ ,‬לאגד את אנשי העלייה השנייה ואת תלמידיהם וממשיכיהם הרבים מאנשי‬
‫העלייה השלישית שהחלו להגיע אז ארצה‪ ,‬ולארגן אותם במערך כלכלי‪-‬חברתי‬
‫ופוליטי אחד‪' :‬התאחדות' שתהיה יותר ממפלגה פוליטית; תנועה שתפעל במרבית‬
‫תחומי החיים החברתיים‪ ,‬הכלכליים והתרבותיים ותהיה מוקד של הזדהות רגשית‬
‫וערכית ושל שיוך קיבוצי‪ .‬אנשי הפועל‪-‬הצעיר סירבו רובם ככולם להצטרף לתנועה‪.‬‬

‫מעטים מהם‪ ,‬כמו שלמה לבקוביץ )לביא( או יוחנן קושניר‪ ,‬הצטרפו כיחידים‪10.‬‬

‫‪ 8‬הורוביץ‪ ,‬האתמול שלי‪ ,‬עמ' ‪.146‬‬
‫‪ 9‬גורני‪ ,‬אחדות העבודה‪ ,‬עמ' ‪.21-18‬‬
‫‪ 10‬לוי שקולניק )אשכול(‪ ,‬איש הפועל‪-‬הצעיר‪ ,‬התגייס גם הוא לגדוד בסתירה לעמדת מפלגתו‪ ,‬אבל‬

‫]‪[13‬‬