Page 22 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי

‫מבוא‪ :‬מפא"י היישובית‬

‫מהנחות יסוד דומות ומשותפות הסיקו תומכי האיחוד ומתנגדיו מסקנות הפוכות‪.‬‬

‫אלה ואלה הניחו שתזרום ארצה עלייה גדולה‪ ,‬יתעצם מאוד בניין החברה החדשה‬

‫ותנועת הפועלים תקלוט עלייה ותדריך רעיונית את בניית החברה החדשה‪ .‬אבל‬
‫מכאן הסיקו הבלתי‪-‬מפלגתיים ופועלי‪-‬ציון שאחדות היא תנאי לכוח הגמוני‪,‬‬
‫ואילו אנשי הפועל‪-‬הצעיר רצו להשתמר בתור קבוצת עילית נבדלת כדי להקנות‬

‫את ערכיהם להמונים שיבואו‪ .‬דעתם לא הייתה נוחה מעולמם הרוחני של המבקשים‬
‫להתאחד עמם‪ ,‬ובעיקר נרתעו מפועלי‪-‬ציון ממזרח אירופה‪ ,‬שכן הם לא היו נאמנים‬
‫לשפה העברית כפועלי‪-‬ציון הארץ‪-‬ישראלים ודבקו בגרסה דוגמטית של מרקסיזם‬
‫לאומי‪ .‬אנשי הפועל‪-‬הצעיר הציגו קו אליטיסטי‪ ,‬של 'עילית משרתת'‪ .‬לימים‬
‫הקו הזה יהיה נוכח בעולמה הפוליטי של מפא"י ולא יאפיין רק את יוצאי הפועל‪-‬‬

‫הצעיר‪.‬‬
‫חוט סמוי מחבר בין תפיסה זו של הפועל‪-‬הצעיר לתפיסות דומות שהתפתחו‬
‫מאוחר יותר בקרב אנשי הקיבוץ‪-‬המאוחד בתוך מפא"י ובקרב אנשי השומר‪-‬הצעיר‬
‫מחוץ לה‪ ,‬אף על פי שאלה וגם אלה לא ראו את עצמם ממשיכים של אנשי הפועל‪-‬‬

‫הצעיר‪ .‬בכל אופן החוגים העיקריים בתנועת העבודה הציונית החזיקו כולם בתפיסה‬

‫זו או אחרת של עילית משרתת ששילבה חתירה לכוח פוליטי מצד אחד והתנדבות‬

‫חלוצית לשירות החברה ולהגשמת אידאלים אוטופיים מצד אחר‪.‬‬

‫הוויכוח על האחדות קיפל בתוכו גם ויכוח על המרוּת; מחייבי האיחוד דחו את‬
‫הצעת הפועל‪-‬הצעיר להקים מבנה פדרטיבי וכן דחו את העיקרון המתנה החלטות‬

‫בהסכמה רחבה ביותר‪ ,‬כי העריכו שבלי כושר הכרעה בתוך תנועת הפועלים היא לא‬

‫תצליח לרכוש הגמוניה ביישוב כולו‪ .‬לכן דרשו אחדות פעולה על בסיס של הכרעת‬

‫רוב שתחייב את המיעוט‪ .‬כך הוסכם לבסוף כשהוקמה הסתדרות העובדים הכללית‬

‫בסוף ‪ ,1920‬בלחצם של אנשי העלייה השלישית‪ .‬בין הלוחצים אנשי העלייה‬
‫השלישית התבלטו אנשי תנועת 'החלוץ' חניכי טרומפלדור‪ ,‬הגיבור הנערץ אחרי‬
‫נפילתו בתל חי‪ ,‬ויוצאי תנועת צ"ס )'ציונים‪-‬סוציאליסטים'(‪ .‬רובם הגדול הצטרפו‬

‫בשנות העשרים לאחדות‪-‬העבודה‪11.‬‬

‫לא הצטרף לאחדות‪-‬העבודה‪ ,‬כמו לביא‪ .‬התנדבותו לגדוד עשתה אותו לימים למקובל בחוגי‬ ‫‪11‬‬
‫אחדות‪-‬העבודה‪ ,‬שכן ההתנדבות לגדוד הייתה להם חוויה מעצבת‪.‬‬

‫התבלטו ביניהם יהודה קופילביץ )אלמוג( ויצחק קנייבסקי )קנב(‪ .‬צחור‪ ,‬ההסתדרות‪ ,‬עמ' ‪ .61‬על‬

‫התהליך שהוביל לוועידת הייסוד של הסתדרות העובדים ועל מהלך הוועידה עצמה‪ ,‬ראו צחור‪,‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪ ,127-92 ,75-60‬והשוו סלוצקי‪ ,‬תנועת העבודה‪ ,‬עמ' ‪ ;294-286‬רוזנשטיין )אבן‪-‬‬

‫שושן(‪ ,‬תולדות‪ ,‬עמ' ‪ ;445-421‬ברסלבסקי‪ ,‬תנועת הפועלים‪ ,‬עמ' ‪.204-198‬‬

‫]‪[14‬‬