Page 27 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 27
מבוא :מפא"י היישובית
זה היה יותר סוציאליזם וולונטריסטי ופחות סוציאליזם פרלמנטרי ,כלומר תביעה
אישית מאנשים לחולל מהפכה בחייהם ומאמץ קיבוצי ללכד את בני החברה החדשה
במערך מסועף ,ופחות מאבקים מקרו-כלכליים ומקרו-חברתיים בזירת ההכרעות
הפוליטית .ניכר כמובן מתח בין גרסה זו של סוציאליזם קונסטרוקטיבי ,שהסתייגה
מפוליטיקה ,ובין השתקעותם העמוקה של ראשי תנועת הפועלים הציונית
בפוליטיקה על שני מובניה המשולבים – מאבקם לרכוש לעצמם כוח פוליטי
ומאבקם לגבש את היהודים הארץ-ישראלים לכדי חברה פוליטית .יונתן שפירא פתר
מתח זה באמצעות התמקדות בחתירתם של ראשי תנועת הפועלים לרכז בידיהם כוח
פוליטי ,ומגמה מחקרית זו התאימה להנחה מתודולוגית כללית שלו על החברה בתור
זירה של מאבקי כוח בעיקרה 19.הצד הפוליטי המובהק התבטא באחד המניעים
העיקריים למגמת האחדות :החתירה לכוח הגמוני או למעין שלטון 20בציונות
וביישוב .אבל במגמת האחדות התבטא גם הצד המנוגד ,של הסתייגות מפוליטיקה,
שכן האחדות הועמדה פעמים רבות בתור עקרון-על שימנע את פיצול הפועלים
למפלגות פוליטיות ,ימנע את פיצול 'הרצון הכללי' של תנועת הפועלים הציונית.
גישתו המתודולוגית של יונתן שפירא החמיצה במידה לא מעטה את המורכבות
הזאת.
ההסתייגות מהפוליטיקה הייתה הסתייגות מן האופי העימותי שלה ומן העיסוק
בקטנות ,בחלוקת כוח פוליטי וב'כיבודים' או בטובות הנאה .לדעת המסתייגים,
החלוקה לקבוצות פוליטיות המבקשות לעצמן כוח מסלפת את האופי האמתי,
האחדותי ,של ההוויה החברתית-כלכלית שאותן קבוצות אמורות לבטא .החיים
הממשיים של הפועלים ,טענו מנהיגים כמו ברל כצנלסון ויצחק טבנקין ,האינטרסים,
הערכים והשאיפות שלהם ,הם פשוטים ומשותפים לכולם ,והפיצול למפלגות יריבות
מפריע למשותף לבוא לידי מלוא ביטויו בהתפתחות המהפכנית שעתידה להתחולל
בארץ ישראל .הלוך רוח אנטי-מפלגתני דומה שרר בקרב המנהיגים של גדוד
העבודה21.
היה אפוא מתח בין הדגשת ההתכנסות הקונסטרוקטיבית של הציונות השמאלית
19שפירא ,אחדות העבודה.
20מעין שלטון בלבד כי אפשר לדבר על שלטון אמתי במדינה ריבונית בלבד ,כאשר כמעט אין
ערכאת ערעור חיצונית על הכרעותיה הריבוניות ,ואין למדינה זרה אפשרות לכפות עליה את
רצונה .מושג הריבונות הוא אמנם מושג אקומולטיבי – מדינה יכולה להיות יותר או פחות
ריבונית ,אבל בכל אופן ישנו סף מסוים שמעבר לו ייאמר על חברה פוליטית שהיא ריבונית,
ולפני סף זה אין לדבר אלא על 'מעין שלטון' .זו תהיה אפוא הטעיה לייחס למרכז המנהיג אותה,
אם יש מרכז כזה ,מעמד שלטוני ממשי.
21מרגלית ,גדוד העבודה ,למשל עמ' – 283קביעת דוד הורוביץ כי המפלגות הן 'צורת רגרסיביות
]...תלושות[ מן המציאות ]וקשורות[ רק בפרוגרמה מופשטת ובלוזונג הפוליטי ]בססמה
הפוליטית['.
][19
