Page 28 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי

‫מבוא‪ :‬מפא"י היישובית‬

‫בהקמת קהילה שמטרתה להיות‪ ,‬בעתיד הקרוב או הרחוק‪ ,‬רוב מניינה ובניינה של‬
‫החברה הכללית‪ ,‬ובין הדגשת התפשטותה של הציונות השמאלית באמצעות רכישת‬
‫שליטה פוליטית גם במגזרים הלא פועליים של החברה היהודית הארץ‪-‬ישראלית‪.‬‬
‫המתח הזה אפיין את תנועת העבודה הציונית לאורך התקופות השונות‪ .‬הוא התבטא‬
‫בשינוי מוקד או בשינוי הדגשה בין שנות העשרים לשנות השלושים‪ :‬האיחודים של‬
‫שנות העשרים‪ ,‬אחדות העבודה וההסתדרות‪ ,‬כוונו יותר להקמת קהילה‪ ,‬ואילו‬
‫האיחוד בעשור הבא‪ ,‬מפא"י‪ ,‬נועד יותר לפעולה בזירה הציונית והיישובית הכללית‪.‬‬
‫המתח הזה‪ ,‬שאפיין את תנועת העבודה הציונית בכל תקופותיה‪ ,‬התבטא כבר‬
‫במחלוקת שהתגלעה בוועידת הייסוד של אחדות‪-‬העבודה‪ .‬כל המתכנסים תמכו‬
‫באחדות על רקע התקוות הגדולות שליוו את ימי הראשית של השלטון הבריטי‬
‫בארץ‪ ,‬אבל בעיני הבלתי‪-‬מפלגתיים‪ ,‬האיחוד משמעו כינון 'כנסת עבודה' שתחתור‬
‫ליצירת 'חברת עבודה עברית' ולביטול המפלגות‪ ,‬ואילו פועלי‪-‬ציון חתרו לאיחוד‬
‫במפלגת מעמד אחת רחבה‪ 22.‬פועלי‪-‬ציון הארץ‪-‬ישראלים החליפו אמנם סוציאליזם‬
‫עימותי‪ ,‬של מלחמה בין מעמדות על השלטון‪ ,‬בסוציאליזם בונה‪ ,‬שכן 'אצלנו אין‬
‫שלטון כי אם פרוצס של יצירת ציבור עברי';‪ 23‬וזה הדבר ש ִאפשר את האיחוד שלהם‬
‫עם הבלתי‪-‬מפלגתיים; אבל הם הוסיפו לראות במלחמת המעמדות הכרח ולפיכך‬
‫סברו שהפועלים הארץ‪-‬ישראלים זקוקים למפלגה שתנהל למענם את המאבק על‬

‫השלטון בזירה הפוליטית‪.‬‬
‫ברל כצנלסון‪ ,‬מנהיגם של הבלתי‪-‬מפלגתיים‪ ,‬שלל את המפלגות שלילה נחרצת‬
‫בזמן הקמת אחדות‪-‬העבודה‪' :‬אנחנו איננו מפלגה ואיננו שואפים להיות מפלגה‪,‬‬
‫אנחנו הננו ההסתדרות המקצועית של העובדים וממלאים את כל העבודה של‬
‫העובדים‪ .‬ומגמתנו – סידור העבודה‪ ,‬גילוייה והנהלתה על ידי העובדים'‪ 24.‬לעומת‬
‫זאת פועלי ציון הבחינו בין שיוך מעמדי ובין הכרה מעמדית‪ ,‬ועל הבחנה זו השעינו‬
‫את הצורך במפלגה שתאגד את בעלי ההכרה במאבקם נגד הכוחות הקפיטליסטיים‬

‫בחברה‪.‬‬
‫הוויכוח בין הבלתי מפלגתיים לפועלי ציון נסב על השם 'מפלגה'‪ .‬לבסוף הוחלט‬
‫שלא לאמצו‪ ,‬ואחדות‪-‬העבודה כינתה את עצמה 'התאחדות סוציאלית'‪ .‬אף על פי כן‪,‬‬
‫אחדות‪-‬העבודה השתקעה עוד ועוד במאבקי כוח פוליטיים והייתה למפלגה‬
‫מובהקת‪ .‬והיה לה כאמור תפקיד מרכזי בגיבוש הפוליטי של היישוב הארץ‪-‬ישראלי‬
‫סביב מרות של מרכז אחד‪ .‬להתפתחות הזאת של אחדות‪-‬העבודה תרמו גם אותם‬
‫עולים חדשים יוצאי צ"ס )'ציונים סוציאליסטים'( שדחפו להקמת ההסתדרות ואחרי‬
‫הקמתה הצטרפו רבים מהם לאחדות‪-‬העבודה‪ .‬הם צידדו בעמדתם של יוצאי פועלי‪-‬‬

‫‪ 22‬גורני‪ ,‬אחדות העבודה‪ ,‬עמ' ‪ .31-30‬ראו גם קולת‪ ,‬מפלגה סוציאליסטית‪ ,‬עמ' ‪.309-308‬‬
‫‪ 23‬האחדות‪ ) 4-3 ,‬ג בחשוון תרע"ה(‪ ,‬הציטוט לפי גורני‪ ,‬אחדות העבודה‪ ,‬עמ' ‪.24‬‬
‫‪ 24‬כצנלסון‪ ,‬כתבים‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.138‬‬

‫]‪[20‬‬