Page 465 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 465
הפולמוס על הממלכתיות
)כלומר אחרי רכישת מונופול אפקטיבי על האלימות( ,מוכרח לנוע בשני צירים:
ניתוח של אופי הפולמוס והמושגים שעלו בו וניתוח הרלבנטיות של הפולמוס
לבעיות הממשיות שעמדו על הפרק בראשית שנות החמישים .יש עניין גם בשיח
הפולמוסי עצמו ,ברטוריקה שלו ,וגם במשמעותו המעשית .לכן יש לאפיין תחילה
את הוויכוחים האלה ולתאר את נושאיהם ,התפתחותם הכרונולוגית ומקומם בזירה
הציבורית ,ועל יסוד זה אפשר לנתח את היחס בין נושאיו של הפולמוס סביב
הממלכתיות ובין המצבים הממשיים שהוא כביכול התייחס אליהם.
עיון בתוכני הפולמוס על הממלכתיות ,מתוך מאמץ להבדילם מן הצד התעמולתי-
רטורי של הפולמוס ,מעלה שאלה טריביאלית לכאורה :על מה התווכחו בעצם? מה
עמד במרכזו של הדיון הציבורי הזה ,מעבר לרטוריקה שלו :וולונטריזם לעומת
אטטיזם או חלופות ממשיות של סוציאליזם לעומת קפיטליזם? והאם החיבור בין
וולונטריזם לסוציאליזם והנגדתו לחיבור בין קפיטליזם לאטטיזם – חיבורים והנגדה
שנעשו בזמן הפולמוס וחדרו ממנו במידה מסוימת למחקר ההיסטורי והסוציולוגי –
האם הם תואמים לבעיות הממשיות שניצבו על דרכה של החברה הישראלית
החדשה? יש נטייה לערבב בין שני סוגי המתח ,המתח בין וולונטריזם לאטטיזם מצד
אחד והמתח בין סוציאליזם לקפיטליזם מצד אחר; אבל כאן אחתור להבחין ביניהם
תחילה לשם הבהרת הפולמוס וטיבו הפוליטי המעשי ,ואחר כך אשתדל לבחון אם
אכן שני המתחים האלה היו התכנים הממשיים של הפולמוס הנדון ,להבדיל מתכניו
הרטוריים.
במילים אחרות ,יש לשאול אם לפנינו צומת של הכרעה ממשית ,ומכל מקום
מחלוקת אידאולוגית בעלת השלכות מעשיות בין שתי מגמות של 'בניית אומה':
האחת ,הפעלת החברה באמצעות התגייסות חלוצית של יחידים ושל תנועות למילוי
משימות קולקטיביות; והאחרת ,מילוי אותן משימות באמצעות מכשירים של מדינה
ובאמצעות כפייה חוקית ,ויחד עם זאת אף העלאה פולחנית של המדינה בתור תחליף
ליוקרה של החלוצים ושל ארגוניהם בתרבות הפוליטית היישובית .במחשבה
הציבורית ,ולעתים אף במחקר ,אכן מקובל לבחון את המחלוקת סביב הממלכתיות
בתור מחלוקת בין וולונטריזם יישובי ,הנושא את עיניו אל אוטופיה חברתית
ולאומית ,ובין אטטיזם ריכוזי-ביורוקרטי ואף 'בולשביקי' שהצר את אופקיה של
האוטופיה הציונית לכדי מאמץ פרוזאי להקים מערכות של שלטון5.
שלוש דוגמאות מובהקות לאבחנות ברוח זו :יציב ,החברה הסקטוריאלית ,עמ' ;109-53כפכפי, 5
זרם העובדים ,עמ' ) 32-25וכן כפכפי ,פירוק הפלמ"ח ,עמ' ;(97 ,91ניר ,חלוצים ,עמ' .140-116
אליעזר דון-יחיא מתאר את הממלכתיות הבן-גוריונית כ'דת פוליטית' טוטליסטית ,הבאה
להקנות משמעות למעשי היחידים ומציבה את האינטרסים של המדינה מעל ומעבר לאינטרסים
של אזרחיה .בכך הוא קרוב לזיהוי בין ממלכתיות לאטטיזם )הוא משתמש במונח .(statismדון-
יחיא ,הממלכתיות כדת אזרחית ,עמ' .192-171לעומתו יעקב שביט הצביע על העובדה שתחת
][457
