Page 469 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 469

‫הפולמוס על הממלכתיות‬

‫בידיהם שליטה על הארגונים החברתיים החשובים במדינה החדשה‪ .‬מבחינת מפ"ם‪,‬‬
‫יריבתה של מפא"י בזירה של תנועת העבודה‪ ,‬ובייחוד בעיני חבריה הצעירים של‬
‫מפ"ם‪ ,‬שבירת השביתה הייתה אחד הגילויים הברורים לאופי הימני והשתלטני של‬
‫מה שכונה אז 'ממלכתיות'‪ 10.‬לעומת זאת חברי מפא"י סברו אז‪ ,‬ברובם הגדול‪ ,‬כי יש‬
‫לעמוד בתקיפות למול ההתפתחות ההדרגתית של נאמנות ראשונית לברית המועצות‪,‬‬
‫מתחרה בנאמנות למדינה‪ ,‬ולמול ביקורת רדיקלית על מדינת ישראל שהתפשטה‬
‫בקרב חוגים במפ"ם ואף בין מנהיגים בכירים באותה מפלגה‪ .‬בעיני רוב גדול של‬
‫חברי מפא"י ההתפתחויות האלה היו איום קיומי חמור דווקא בגלל 'המגורים‬
‫המשותפים' בהסתדרות העובדים ובהתיישבות העובדת‪ ,‬וחייבו תגובת נגד כוחנית‪11.‬‬
‫בכל אופן‪ ,‬ברור כי בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל המונח 'ממלכתיות' לא‬
‫ייצג את מה שייצג בסוף העשור הראשון שלה‪ ,‬קל וחומר בעשורים הבאים‪ .‬נותרת‬
‫לדיון השאלה מה היה היחס בין שני סוגי הממלכתיות‪ .‬ההנחה הננקטת כאן היא‬
‫שהתקיים ביניהם יחס דיאלקטי‪ :‬הממלכתיות המפלגתנית והמאחידה של ראשית‬
‫העצמאות פינתה את מקומה לממלכתיות פלורליסטית יותר )אם כי הפלורליזם הזה‬
‫דווקא קיפל בחובו האחדה אינטנסיבית יותר‪ ,‬של קולקטיב בטוח יותר בעצמו‪ ,‬ואילו‬
‫הקשיחות בשלב ההתפתחות המוקדם נבעה דווקא ממידה רבה של חולשה וחוסר‬

                                               ‫לכידות בתקופת העלייה הגדולה(‪.‬‬
‫עצמתה היחסית של המדינה היא שהכתיבה את ההתפתחות‪ :‬בחולשתה הראשונית‪,‬‬
‫כאשר היה עליה לקבּע את סמכותה‪' ,‬להשתלט' על החברה האזרחית שנוצרה בימי‬
‫היישוב ולהסדיר אותה‪ ,‬היא נטתה להיות לא סובלנית ולפעול באמצעות הכלים‬
‫העיקריים שעמדו אז לרשותה בתוך אותה חברה – באמצעות מפא"י והמערכת‬
‫ההסתדרותית שמפא"י חלשה עליה‪ .‬אם לא כן היו עקרונות הממלכתיות נותרים‬
‫דיבור ריק ובלתי ישים‪ .‬יעידו על כך הבעיות החמורות שניצבו בפני מדינות חדשות‬
‫אחרות שהוקמו בתקופת הדה‪-‬קולוניזציה ללא תשתית פוליטית דומה‪ .‬עם‬

‫‪ 10‬לזעזוע בין צעירי מפ"ם ראו‪ ,‬למשל‪' :‬משא‪ :‬במה לספרות אמנות ובקורת'‪,(13.12.1951) 11 ,‬‬
‫עמ' ‪ ;1‬שם‪ ,(27.12.1951) 12 ,‬עמ' ‪ .1‬פרשה חשובה זו הביאה את יגאל עילם לקבוע כי התפיסה‬
‫הפוליטית שעמדה אז מאחורי המונח 'ממלכתיות' הייתה למעשה תפיסה טוטלית או אינטגרלית‪,‬‬
‫רחוקה מאוד מתפיסה אזרחית‪-‬אוניברסלית בדבר היחסים בין מדינה לאזרחיה‪ .‬עילם‪,‬‬
‫ממלכתיות‪ ,‬עמ' ‪ .14-10‬יש טעם בטענת עילם‪ .‬עם זאת הצגת הדברים סובלת מחד‪-‬צדדיות‪ ,‬אם‬
‫לא מביאים בחשבון שהמשטר ששרר בישראל של שנות החמישים התבסס על עקרונות יסודיים‬
‫של עמידה ב'כללי משחק' מחייבים‪ ,‬מתן דין וחשבון של השלטון לאזרחיו‪ ,‬בחירות חופשיות‬
‫ועוד כמה 'זוטות'‪ .‬רק עקרונות אלה יכולים להסביר על איזה בסיס היסטורי התפתחה ישראל‬

                                                              ‫לכדי מדינה דמוקרטית יציבה‪.‬‬
‫‪ 11‬אישור מסוים לחששות דאז מפני מפ"ם אפשר למצוא בעובדה שאנשי השומר‪-‬הצעיר הפעילו‬
‫תאים חשאיים בשירות הביטחון הכללי‪ ,‬במשרד הביטחון ובצה"ל ואגרו מחסני נשק חשאיים‪.‬‬

                 ‫עדות איסר הראל לאורית רוזין ולאבי בראלי‪ ;2000 ,‬צחור‪ ,‬חזן‪ ,‬עמ' ‪.202-197‬‬

                                     ‫]‪[461‬‬
   464   465   466   467   468   469   470   471   472   473   474