Page 472 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 472

‫פרק ט‬

‫הגדולה איננה אפשרית אלא על יסוד הגדרה מרחיבה של תפקידי המדינה – כלומר‬
                         ‫הם הבינו שאינטרסים לאומיים מחייבים 'ממשלה גדולה'‪.‬‬

‫ביקורתו של הימין דאז נסבה בעיקר על גידולו הניכר של המגזר הציבורי‪ .‬הוא‬
‫דרש שהמעורבות הריכוזית של המדינה תהיה מיועדת להקמת חברה וכלכלה על‬
‫יסודות קפיטליסטיים בלבד;‪ 12‬כלומר הימין ביקש למעשה הזרמת הון‪ ,‬קרקע‬
‫וזיכיונות לידיים פרטיות וכמעט רק להן‪ ,‬וקבל על שהדבר לא נעשה )בה בעת מפ"ם‬
‫האשימה את מפא"י בהזרמה כזאת ובחיזוק המגזר הפרטי דווקא‪ ,‬ועובדתית קובלנת‬
‫הימין הייתה מוצדקת‪ ,‬ולא האשמת מפ"ם(‪ .‬השלטון הריכוזי נועד‪ ,‬מבחינת הימין‪,‬‬
‫לשמש עוגן לביצורו של מגזר פרטי חזק ועצמאי ובעל שליטה אפקטיבית במערכת‬
‫הפוליטית‪ .‬הימין גם חתר לכך שמגמת המרכוז תצמצם את תפקידיהן הכלכליים‬
‫והחברתיים של הסתדרות העובדים ותנועות ההתיישבות בחברה החדשה‪ 13.‬מטרה זו‬
‫הייתה אחד המניעים העיקריים לתמיכתו במגמת המרכוז )נוסף על השלושה שצוינו‬
‫למעלה(‪ ,‬אף על פי שהיא סתרה את הרטוריקה שלו בדבר שוק חופשי משוחרר מעול‬

                                         ‫פיקוחים ומונופולים של המגזר הציבורי‪.‬‬
‫בפולמוסים שעניינם היה הגבול בין המדינה למרכזי המשנה שלה‪ ,‬הציונים‪-‬‬
‫הכלליים ו'חרות' דרשו ממפא"י דווקא להרחיב את תחומה של המדינה על חשבונם‬
‫של ארגונים וולונטריים או על חשבונה של 'החברה האזרחית' – באספקה של‬
‫שירותי בריאות ובהסדרת יחסי העבודה למשל‪ ,‬שני תחומים שזיכו את מפא"י‬
‫ב'ביקורת ממלכתית' מימין על שנשמרה בהם שליטה של הסתדרות העובדים‪ 14.‬לכן‬
‫הפולמוס על התיחום בין המדינה ובין מרכזי המשנה בחברה איננו נוגע ישירות‬
‫לציונים‪-‬הכלליים ול'חרות' מבחינת הליברליזם הקפיטליסטי שלהם‪ ,‬שהרי לאמתו‬
‫של דבר‪ ,‬אף שעמדתם לא תאמה לאידיאולוגיה של שוק חופשי‪ ,‬הם דווקא צידדו‬
‫ב'מדינה גדולה' )שאמנם תפקידה העיקרי יהיה לבנות כלכלה קפיטליסטית(‪ .‬נוסף על‬
‫כך‪ ,‬הפולמוס על תיחום גבולותיה של המדינה בחברה וממילא גם על מקום‬
‫החלוציות או הוולונטריזם למול המרכז הריבוני החדש אינו קשור אליהם כי משקל‬
‫החלוציות בעולמם של הגורמים הפוליטיים הללו היה ממילא קטן‪ .‬השיח הזה נוגע‬
‫לימין על שני אגפיו רק מבחינת האינטרסים שלו לפרק את מערך 'המדינה שבדרך'‬
‫שבנתה היריבה המעמדית שלו‪ ,‬תנועת העבודה הציונית‪ ,‬במסגרות של הסתדרות‬
‫העובדים ושל תנועות ההתיישבות‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬גם האינטרסים המעמדיים האלה –‬

                  ‫ראו למשל‪ :‬בדר‪ ,‬המשטר; ברגר‪ ,‬האידיאולוגיה הכלכלית; הנ"ל‪ ,‬קריקטורה‪.‬‬        ‫‪12‬‬
                                                                                           ‫‪13‬‬
‫ראו למשל‪' :‬הסתדרות הציונים הכלליים – מפלגת המרכז‪ :‬התכנית שלנו‪ ,‬עקרונות למשטר‬
                                                                                           ‫‪14‬‬
‫אלטרנטיבי'‪ ,‬הבקר‪' ;27.7.1951 ,‬תנועת החרות‪ :‬מצע פעולות לכנסת השניה להקמת משטר‬
                        ‫חדש בישראל‪ ,‬ה‪ .‬מדיניות כלכלית‪-‬חברתית'‪ ,‬סעיף ‪ ,3‬חרות‪.6.7.1951 ,‬‬

                                                                                      ‫שם‪.‬‬

‫]‪[464‬‬
   467   468   469   470   471   472   473   474   475   476   477