Page 473 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 473
הפולמוס על הממלכתיות
נוסף על הסיבות שהזכרתי למעלה – השעו אז את דבקותם של שני אגפי הימין
באידיאולוגיה של השוק החופשי.
מעניין לראות שמצב עניינים זה משקף את האופי המיוחד של ההתפתחות
החברתית שירשה מדינת ישראל מן היישוב היהודי בארץ ישראל; שהרי במידה לא
מעטה הימין נקלע לתמיכה במגמת המרכוז הממלכתי בשל אופי זה ,בגלל העובדה
שמעורבותה הישירה של תנועת הפועלים בפיתוח ובהתיישבות הקנתה לה עצמה
כלכלית-חברתית רבה יחסית והציבה אותה בתור מערכת שלטונית למול הימין
הקפיטליסטי ,ולא להפך ,כפי שהיה שכיח בהתפתחותן של חברות מודרניות .אין
לבטל את חשיבותו הרבה של המגזר הפרטי בכלכלה של היישוב ושל מדינת ישראל
בראשיתה .אף על פי כן ,חולשתו היחסית של הימין בשנות החמישים מנעה ממנו
לפעול נגד המערכת הכלכלית-חברתית של תנועת העבודה בזירה הכלכלית-חברתית
הישירה .הוא לא היה יכול להיאבק בה בזירה של 'החברה האזרחית' ,במנותק מן
המדינה – למשל באמצעות חנק מימוני או השתלטויות עוינות על חברות כלכליות
או באמצעות מניעת התאגדות מקצועית; מהלכים כאלה היו מעבר ליכולתו הכלכלית
והפוליטית של המגזר הפרטי דאז .לכן נזקק הימין לטיעונים בעד ממלכתיות ריכוזית,
מתוך תקווה לעלות לשלטון ומכוח הסמכות הממשלתית לפרק את מערך 'המדינה
שבדרך' וכך ליטול מתנועת הפועלים הציונית את כוחה הכלכלי-חברתי.
עם זאת ,מן העבר השני ,ברור שכל מהלך של ביסוס החברה החדשה על יסודות
סוציאליסטיים היה כרוך בהכרח במה שכונה אז בישראל 'ממלכתיות' ריכוזית:
הדגשה יתרה של תפקידי התכנון ,הפיקוח ואף היזמוּת של הממשלה ומוסדות
המדינה; אוניברסליזציה של השירותים החברתיים; ואינטנסיפיקציה של השיוך
החברתי ללא תיווכם של מרכזי משנה .התפיסה הרפובליקנית הזאת ,תפיסה
'ממלכתית' בלשון התקופה ,הייתה רכיב יסודי בכל מגמה של עיצוב חברתי
סוציאליסטי .והנה ,הציונים-הכלליים ו'חרות' דווקא תמכו במגמת המרכוז הזאת,
אבל כמובן לא מטעמים סוציאליסטיים ,אלא מטעמים הפוכים – מתוך תקווה לפרק
את ההתחלות של 'חברת העבודה' שנוצרו בתחומיהן של הסתדרות העובדים
ותנועות ההתיישבות השיתופיות .השתתפותם של שני אגפי הימין הציוני בוויכוחים
על הממלכתיות נעשתה אפוא מתוך מניעים והנחות שונים לגמרי מאלו שהניעו את
שני אגפיה של תנועת העבודה הציונית שהשתתפו באותם ויכוחים.
לכן ,אם ברצוננו להבין על מה בעיקרו של דבר נסב הפולמוס שהתמקד במושג
'ממלכתיות' ,עלינו להפריד שיח זה לשני חלקים נבדלים זה מזה :הוויכוח בין מפא"י
למפ"ם ,עימות חריף וטעון רגשות עזים גם מפני ששתי 'מפלגות הפועלים' היו
'קרובות-רחוקות' בשיטות הפעולה שלהן ,בעולמן הרוחני ובתקוותיהן האוטופיות;
והוויכוח שהתנהל בין הציונים-הכלליים ו'חרות' מזה ובין מפא"י ומפ"ם מזה .בכל
אופן ,קל לראות כי בראשית שנות החמישים מפא"י ומפ"ם היו שני הצדדים
][465
