Page 478 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 478
פרק ט
הגורמים הציבוריים האלה לתכנית המדינה ולאסטרטגיית החלוקה מסוף שנות
השלושים .והיסוד הזה אולי היה מניע עמוק להתנגדות שעורר בהם תהליך כינונה
של המדינה בראשית שנות החמישים ,אחרי שהם הקימו את מפ"ם .ייתכן שיסוד
מעין אנרכיסטי כזה ,או לפחות שניוּת מסוימת ביחס לעצם הארגון המדיני ,מצויים
גם ברקע התנגדותם של חוגים אחרים בתנועת העבודה הציונית למגמותיה של
המדינה הבן-גוריונית.
על כל פנים ,מבחינת ענייננו כאן העיקר הוא כי התנגדות טבנקין לתכנית המדינה,
כבר בשלהי שנות השלושים וביתר שאת אחרי פרסום תכנית בילטמור ב,1942-
נומקה גם בטעמים שנבעו מתקוותו שהחברה היהודית החדשה בארץ ישראל תיבנה
'מלמטה' ,בהתארגנויות תנועתיות ובמאמץ חלוצי שיתועל באמצעות תנועות ולא
באמצעות מדינה 24.כמו שאנחנו יודעים ,לדפוס ההתנגדות הזה עוד נכונו עתידות
בשנות החמישים .אולם כבר אז ,בשלהי שנות השלושים ,היה אפשר לראות שיסוד
המרות – הכפיפות למרכז של סמכות – קיים גם קיים אצל טבנקין וגם בקרב הנהגת
השומר-הצעיר ,והוא אף חשוב יותר מן היסוד האנרכיסטי במחשבתם .בכל אופן
חשיבותו גדולה הרבה יותר בזירת הפעולה הפוליטית הממשית של מנהיגים אלו,
כלומר בדרכם לבנות את תנועותיהם סביב מרכזים של מרות.
ועוד :מרכזי המרות הללו היו גם הם מרכזים ארגוניים ביורוקרטיים .אמנם
הקיבוץ-המאוחד והקיבוץ-הארצי היו ארגונים ביורוקרטיים של חלוצים ,אבל בכל
זאת הם היו ארגונים ביורוקרטיים כשרים למהדרין .לגבי דידם של מנהיגים כיערי,
חזן וטבנקין ,המרכז הביורוקרטי האמור לכוון את המאמץ החלוצי ראוי שיהיה מרכז
תנועתי ולא לאומי או מדינתי – מרכז שהחלוצים שולטים בו ולא מרכז לאומי כללי
השואב את סמכותו מבחירה של כלל האזרחים .בכך אולי טמון לוז הוויכוח שהתנהל
אז.
לפיכך התביעה להקנות עדיפות לסמכותם של מרכזים תנועתיים ביטאה יותר
את הנטיות העיליתיות שרווחו בציונות השמאלית וביטאה פחות נטיות אנרכיסטיות,
אף שגם הן היו בעלות נוכחות מסוימת בעולמה הרוחני העשיר והסבוך של תנועת
העבודה הציונית .לאמתו של דבר הוויכוח לא נסב על השאלה אם יש לבסס
את הפעולה החברתית והפוליטית על הטלת מרות או להעדיף פעולה חברתית
עמ' .308-307עם זאת ,אין לטעות ולראות בדברים הללו ייחוס משנה אנרכיסטית מובהקת 24
לאישים שהוזכרו ,מעבר לנטיות מסוימות שהייתה להן השפעה על הלוך רוח כללי .השפעה
כזאת ניכרה גם בביקורת מתונה שמתחו חוגים שונים בתנועת העבודה הציונית על ייחוס משקל
יתר למדינה ועל אי-הבנת הצורך לאזן את כוחה באמצעות פעולתן של התאגדויות וולונטריות.
ראו למשל רוטנשטרייך ,רמת החיים ,עמ' .408-403
הורוביץ ,תנועת העבודה והמדינה ,עמ' .218-217
][470
