Page 480 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 480

‫פרק ט‬

‫הראשונות של המדינה וגם אז הנאמנות להנהגות פעלה את פעולתה והמועדון‬
                                                                        ‫התפרק‪.‬‬

                                     ‫***‬

‫עד כה נעשה כאן ניסיון לאפיין את הפולמוס סביב הממלכתיות משתי בחינות‬
‫עיקריות‪ :‬העניינים שהוא נסב עליהם ומקומו בזירה הציבורית‪ .‬הוצגו שתי הנחות‪:‬‬
‫האחת‪ ,‬שעיקר הפולמוס נסב על שאלת תחומיה הרצויים של המדינה; והאחרת‪ ,‬שיש‬
‫תועלת בדיון נפרד על הפולמוס שהתנהל בעולמה הציבורי של תנועת העבודה בלי‬
‫לערבו בפולמוס שהתנהל בינה ובין יריבותיה מימין‪ .‬על יסוד הנמקתן של ההנחות‬
‫האלה נעבור אפוא לדון בזיקה שבין קוויו הכלליים של הוויכוח – 'וולונטריזם' למול‬
‫'אטטיזם'‪' ,‬חלוציות' לעומת 'ביורוקרטיה'‪' ,‬בנייה סוציאליסטית' או 'בנייה‬
‫קפיטליסטית' – ובין הבעיות הממשיות שניצבו אז בפני החברה הישראלית ובפני‬

                                                 ‫תנועת העבודה הארץ‪-‬ישראלית‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬מפא"י הואשמה בהמרה אידאולוגית ובזניחת מורשתה הסוציאליסטית‪,‬‬
‫בהתמכרות למגמת הימין לחסל את התקווה שהמדינה החדשה תושתת על יסודות‬
‫סוציאליסטיים ובהפעלת המדינה לשם כינונו של קפיטליזם בחברה הישראלית‪.‬‬
‫מנקודת ראות זו‪ ,‬העמדות הממלכתיות של מפא"י והנהגתה )התבלטו בהן במיוחד‬
‫בן‪-‬גוריון ולבון(‪ 26‬נתפסות כחבירה אידאולוגית ומעשית למגמות הימין ליטול‬
‫מהסתדרות העובדים ומתנועות ההתיישבות את כוחן‪ .‬מכאן הדימוי של הפולמוס‬
‫סביב הממלכתיות כמחלוקת בין 'שמאל' וולונטריסטי‪-‬סוציאליסטי ובין 'ימין'‬
‫אטטיסטי‪-‬קפיטליסטי בתנועת העבודה הציונית‪ ,‬כלומר בין הדבקים בשאיפותיה‬
‫החברתיות של התנועה ובין אלה שנטשו אותן‪ .‬כמו שראינו‪ ,‬הדימוי הזה סטראוטיפי‬
‫ומסולף למדי מושגית ואמפירית‪ .‬הדברים מתבררים אף יותר כאשר בוחנים את‬
‫אופיין של פעולות הממשלה במחצית הראשונה של שנות החמישים‪ ,‬על רקע‬

                                                   ‫הנסיבות הקשות שהתנו אותן‪.‬‬

‫‪ 26‬בראשית שנות החמישים נקט לבון עמדות ממלכתיות מובהקות‪ .‬תמיכתו בחינוך ממלכתי אחיד‬
‫היא נייר לקמוס המעיד על כך‪ .‬רק 'הפרשה' הוליכה אותו לעמדות אנטי‪-‬ממלכתיות מהמחצית‬
‫הראשונה של שנות החמישים‪ .‬ראו עוד הראל‪ ,‬בין בניין להרס‪ ,‬עמ' ‪ .82‬בחמש שנות המדינה‬
‫הראשונות גם לבון וגם בן‪-‬גוריון היטלטלו בין תפיסתם הממלכתית‪-‬חלוצית‪ ,‬שייחסה חשיבות‬
‫רבה להפעלתן של התנועות החלוציות במסגרותיה של המדינה‪ ,‬ובין אכזבה מחולשתן המובהקת‬
‫של התנועות הללו בשנות החמישים והישענות יתרה על מסגרותיה הפורמליות של המדינה תחת‬
‫שלטון מפא"י‪ .‬לתקוותיהם טרם אכזבה ראו‪ ,‬למשל‪ :‬בן‪-‬גוריון‪ ,‬תנופה‪ ,‬עמ' ‪ ;2‬לוביאניקר‪,‬‬
‫הקבוצה‪ ,‬עמ' ‪ .9-6‬באותו פרק זמן לבון ובן‪-‬גוריון אף קיימו שיחה ממושכת על הנושא‪ .‬כך כתב‬
‫בן‪-‬גוריון ביומנו ב‪ 25-‬במרס ‪ .1949‬אב"ג‪ ,‬יומנים‪ .‬לפרשנות מנוגדת על עמדתו של לבון ראו‬

                                                         ‫צמרת‪ ,‬בן‪-‬גוריון ולבון‪ ,‬עמ' ‪.97-73‬‬

                                     ‫]‪[472‬‬
   475   476   477   478   479   480   481   482   483   484   485