Page 484 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 484

‫פרק ט‬

‫שלישית‪ ,‬אוניברסליזציה של השירותים החברתיים לכלל האזרחים; רביעית‪ ,‬צמצום‬
‫התרבות שהתגבשה בתקופת היישוב לכדי מינימום משותף‪ ,‬ולוּ גם רדוד במידה‬
‫מסוימת‪ ,‬כך שיהיה אפשר להנחילו להמוני העולים שהציפו אז את הארץ וגם לאותן‬
‫שכבות רחבות ב'יישוב הקולט' שעדיין לא הושלמו תהליכי ה ִחברוּת שלהן‪ .‬שפעת‬
‫העולים שזרמו ארצה בקצב מהיר לא אפשרה אלא הקניית 'תרבות ישראלית' עממית‬

                                                               ‫ובסיסית למדי‪36.‬‬
‫נוסף על כך נגזרה מן המציאות הזאת גם התפוגגותו של כושר הגיוס החלוצי‪ .‬על‬
‫תהליך מהיר זה יש לעמוד מעט יותר‪ ,‬שכן מקובל לראות בו גילוי של בחירה‪ ,‬אפילו‬
‫'בגידה'‪ :‬הכרעה רצונית להתרחק מן המהפכנות החלוצית; ואילו כאן ננקטת ההנחה‬
‫כי זה היה בעיקרו תהליך מתסכל‪ ,‬תהליך שההנהגה ניסתה לעצור אך הדבר היה‬

                                                               ‫מעבר לכוחותיה‪.‬‬
‫הדיון בשקיעת הוולונטריזם היישובי בפרק הזמן של גיבוש הממלכתיות‬
‫הישראלית מחייב אפוא למקד את המבט בהכרעות פוליטיות מעצבות שהתקבלו אז‬
‫במפא"י‪ .‬עם הקמת המדינה הסתיימה התקופה של הגיוס החלוצי‪-‬מהפכני ונחלש‬
‫מאוד הדחף המיוחד שהעצים גיוס זה‪ .‬נוצר אפוא צורך להחליט מה יהיה התחליף‬
‫לתפקוד המווסת של החלוציות; שכן הגיוס החלוצי‪-‬מהפכני פעל בימי היישוב בתור‬
‫בקרה פוליטית לא‪-‬פורמלית‪ ,‬בתיווך 'כריזמה חלוצית' של אישים כמו ברל כצנלסון‪,‬‬
‫יצחק טבנקין ואחרים‪ ,‬שנצטיירו כמייצגים באישיותם את עצם ה'חלוציות'‪ .‬זמנו של‬
‫המערך הפוליטי הזה חלף ונוצר חלל ריק 'פוסט‪-‬מהפכני' בעולמה של תנועת‬
‫העבודה‪ ,‬הכוח העיקרי במדינה החדשה‪ ,‬ודווקא בשנים מהפכניות למדי מבחינת‬

                                                       ‫התמורות שהתחוללו בהן‪.‬‬
‫מפא"י החליטה‪ ,‬כמו שראינו‪ ,‬להתמודד עם דעיכת הגיוס המהפכני ולשמור על‬
‫האפקטיביות השלטונית שלה באמצעות דפוס הייררכי‪-‬חלוקתי‪ .‬פעולת המנגנון‬
‫הפוליטי הממשלתי וההסתדרותי שבשליטת מפא"י הועמדה בעיקרה על בסיס של‬
‫בריתות אינטרסים‪ ,‬לחצים פוליטיים על האזרחים ומערכת חלוקה של אמצעי ייצור‬
‫ושירותים חברתיים; וכל אלה תחת ניהול תקיף של מרכז כוח קטן ונטול היזון חוזר‬
‫דמוקרטי‪ .‬התבטא כאן פרדוקס של 'חולשת הכוח'‪ :‬המרכוז הבלתי מבוקר הסתיים‬
‫בחוסר יכולת של ההנהגה הפוליטית לפקח על 'הפעולה בשטח'‪ .‬בזירה החברתית‬
‫נותר אפוא מנגנון עיוור ובלתי מודרך שפעל בעיקר למען עצמו‪ .‬במקבילית הכוחות‬
‫'המרוויח' העיקרי מן המיסוד ההייררכי‪-‬חלוקתי היה בסופו של דבר המנגנון‬

                                   ‫המפלגתי ולא הנהגת המפלגה שהפעילה אותו‪.‬‬
‫תהליך הביורוקרטיזציה הזה התאפשר מפאת התערערות האיזון בין היסוד של‬
‫הגיוס החלוצי‪-‬מהפכני במפא"י ובין היסוד המנגנוני‪-‬חלוקתי שאפיין את פעולתה;‬

             ‫‪ 36‬לנקודת ראות אחרת ומשלימה על עניין זה ראו שפירא‪ ,‬דור בארץ‪ ,‬עמ' ‪ 199‬ואילך‪.‬‬

                                     ‫]‪[476‬‬
   479   480   481   482   483   484   485   486   487   488   489