Page 486 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 486

‫פרק ט‬

‫תקופות חיים ארוכות‪ .‬המוקד לחקר התופעה הייחודית הזאת הוא מזרח אירופה ולא‬
‫ארץ ישראל; ילידי הארץ וחניכיה )'דור בארץ'( הם גורם שחשיבותו פחותה יחסית‬
‫בעניין זה‪ .‬מכאן ברור שהשואה היא הסיבה העיקרית להתפוגגותו של כושר הגיוס‬
‫החלוצי‪ .‬כך או כך‪ ,‬לצורך עניינינו כאן די בקביעה כי כושר הגיוס שהתבטא בפן‬
‫החלוצי של תנועת העבודה הציונית הושתת במידה רבה על המצוקה היהודית‪ .‬וכך‬
‫השואה מזה והקמת המדינה מזה פוגגו את הדחף לגיוס החלוצי‪-‬מהפכני‪ .‬לאחר‬
‫שקהילות אירופה הושמדו‪ ,‬דווקא הקמתה של מדינת ישראל היא תחילת סופו של‬
‫המנוע החלוצי שדחף את הציונות להישג הזה‪ .‬בתהליך מהיר‪' ,‬בין שואה לתקומה'‪,‬‬
‫ניטל עיקר עוקצם של אותם יסודות במצוקה היהודית שהיו בשורשו של כושר הגיוס‬
‫החלוצי‪-‬מהפכני‪ ,‬לאחר עקירתו הנוראה של בסיסו הדמוגרפי של כושר זה; לא נותרו‬
‫יהודים במקומות מוצאם של החלוצים‪ ,‬נעקרה המציאות היהודית שהצמיחה את‬
‫תופעת החלוציות ובטל המצב של היעדר ריבונות יהודית וקיפוח שהניע יהודים‬

                                                    ‫צעירים להיחלץ לעזרת העם‪.‬‬
‫מבחינת המצוקה שבחוסר העצמאות המדינית‪ ,‬ניתוח זה תקף גם על אנשי‬
‫'דור בארץ'‪ .‬הם התגייסו למען הקמת המדינה והקמתה טיפחה בקרבם הרגשה‬
‫שבטל הטעם לגיוס החלוצי‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הדור הזה עבר מלחמת דמים קשה‪ ,‬ולכן‬
‫התאפיין גם בתסמונת אחר‪-‬מלחמתית שעיקרה נטייה אינדיבידואליסטית‪ ,‬אנטי‪-‬‬
‫קולקטיביסטית‪ .‬למעשה אפשר לתאר את ראשית שנות החמישים במדינת ישראל‬
‫כתקופה אחר‪-‬מלחמתית‪ .‬רצף המלחמות והמאבקים שקדם לה ארך יותר מעשר‬
‫שנים – 'המרד הערבי'‪ ,‬שנות מלחמת העולם השנייה‪ ,‬שנות המאבק בערבים‬
‫ובבריטים בתום אותה מלחמה ולבסוף מלחמת העצמאות‪ .‬סימני העייפות אינם‬
‫מפתיעים אפוא‪ ,‬אף על פי שהם נראו דווקא בתקופת מבחן של כינון עצמאות מדינית‬
‫וחברתית‪ ,‬שהרי לפני כן הונחתה מהלומה כפולה‪ ,‬כדברי עמנואל סיון‪ ,‬על בני 'דור‬
‫בארץ'‪ ,‬ילידי הארץ וחניכיה‪ ,‬ועל בני גילם העולים בשנים ‪ .1948-1940‬הוא הדגיש‬
‫את 'האינטנסיביות של המלחמה והדיספרופורציה שבחלוקת הנטל בהשוואה‬

                       ‫לקבוצות הגיל הבוגרות' מבחינת 'הפגיעות בחיים ובגוף'‪40.‬‬
‫הוולונטריזם ש ִאפיין את תנועת העבודה הציונית שקע בעיקר בתהליך הזה ולאו‬
‫דווקא בגלל הסתמכות מופרזת על פעולות המדינה; המדינה נכנסה לחלל שנותר‬
‫לאחר השקיעה הזאת‪ .‬באור הזה יש להבין גם את חילופי ההאשמות בין בן‪-‬גוריון‬
‫ובין ראשי התנועה הקיבוצית )לרבות אנשי מפא"י בקיבוצים( סביב קליטת העלייה‪41‬‬

‫סיון‪ ,‬דור תש"ח‪ ,‬עמ' ‪ .32‬על ההתמזגות בין ילידי הארץ ובין חניכיה ראו שם‪ ,‬עמ' ‪,72-55‬‬        ‫‪40‬‬
                             ‫ולסיכום דיונו של סיון בהתפלגות הגילים ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.121-120‬‬  ‫‪41‬‬

‫העימות הסתמן בפגישת בן‪-‬גוריון עם מזכירות הקיבוץ‪-‬המאוחד ב‪ 23-‬במאי ‪ .1949‬בן‪-‬גוריון‬

‫תבע שם שהקיבוצים יסכימו ל'הקמת מרכזי שיכון אזוריים לעולים שיעבדו במשקים‪ ,‬אבל גם‬

‫יקבלו אדמה לעצמם‪ ,‬ומי שרוצה ישאר בקבוץ‪ ,‬מי שירצה יתישב במקומו‪ ,‬מי שירצה גם ילך‬

‫]‪[478‬‬
   481   482   483   484   485   486   487   488   489   490   491