Page 491 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 491

‫הפולמוס על הממלכתיות‬

‫משתפת? מאבק הכוח בין מפא"י למפ"ם טשטש את הדיון בתנועת העבודה הציונית‬
‫על השאלה אם אפשר להוביל מפעל עצום כמו קליטת העלייה הגדולה של שנות‬
‫החמישים ולעמוד למול האיום הצבאי הערבי תוך כדי דמוקרטיזציה של הפוליטיקה‬
‫הלא פורמלית‪ .‬זו הייתה השאלה המהותית שעמדה בפני כל מי שרצה להוביל מגמות‬

                                       ‫סוציאליסטיות בנות קיום במדינה החדשה‪.‬‬
‫ניכר אפוא היעדר סימטרייה בין הוויכוח שהתנהל בין מפא"י למפ"ם מצד אחד‬
‫ובין הוויכוח שהתנהל בתוככי מפא"י מצד אחר‪ .‬בין מפא"י למפ"ם התנהל כביכול‬
‫ויכוח על 'ממלכתיות' לעומת 'וולונטריזם'‪ ,‬אך לאמתו של דבר זה היה עימות מעין‬
‫טריטוריאלי בין מנגנונים ביורוקרטיים‪ .‬לעומת זאת בתוך מפא"י התקיים ויכוח בין‬
‫שתי מגמות של ממלכתיות‪ :‬מגמה ריכוזית של מיסוד הייררכי ללא היזון חוזר‬
‫דמוקרטי של ממש‪ ,‬מצד אחד; ומגמות של מיסוד באמצעות דמוקרטיזציה של‬
‫הארגונים הלא מדינתיים ובעקבותיה דמוקרטיזציה של מערכי המדינה‪ ,‬מן הצד‬
‫האחר‪ .‬נושאיו של הוויכוח הזה אכן היו רלוונטיים למציאות החברתית‪-‬פוליטית של‬
‫התקופה‪ ,‬ולעומת זאת הוויכוח שהתנהל בין מפא"י למפ"ם היה תלוש ממנה; אבל‬
‫הוויכוח הרלוונטי‪ ,‬זה שהתקיים בתוך מפא"י‪ ,‬נוהל באופן שלא היה אפקטיבי ולכן‬
‫גם הוא לא השפיע בסופו של דבר על התפתחות העניינים‪ ,‬והוא יכול רק להפגין‬
‫לעינינו‪ ,‬המתבוננים המאוחרים‪ ,‬שהתפתחות החברה הפוליטית של ראשית העצמאות‬

                           ‫בדפוסים הייררכיים לא הייתה חלופה יחידה ואין בלתה‪.‬‬
‫מפ"ם אולי הצליחה לקבוע את סדר היום של הדיון החברתי שהתקיים אז בתנועת‬
‫העבודה הישראלית כולה‪ ,‬אבל זו הייתה הצלחה מפוקפקת גם מבחינתה שלה; שהרי‬
‫מפ"ם הסיטה את הדיון של תנועת העבודה לסוגיות שלא היו משמעותיות למטרותיה‬
‫העקרוניות של אותה תנועה בנסיבות החדשות שנוצרו במוצאי מלחמת העצמאות‪51.‬‬
‫הדיון או המעין דיון האידאולוגי שהתקיים בתנועת העבודה כולה – כלומר הפולמוס‬
‫שהתקיים בין שתי מפלגותיה הראשיות ולא המאבקים שהתקיימו בתוך מפא"י – היה‬
‫מנותק מן הצרכים הממשיים שהכתיבה המציאות של ראשית שנות החמישים‪ .‬הוא‬
‫היה עקר ולכן לא השפיע כמעט על השלטון שהמפלגה העיקרית של תנועה זו עמדה‬

                                                                        ‫בראשו‪.‬‬
‫אם מחפשים את המקור לכך שהעילית הפוליטית של מפא"י פנתה ימינה ברבות‬
‫השנים )לאו דווקא בראשית שנות החמישים(‪ ,‬אפשר לראות כי אחד משורשיה‬
‫החשובים של פנייה זו ימינה טמון בהחלטתה להעמיד את התפקודים הפוליטיים‬
‫היסודיים שלה על מיסוד הייררכי ועל רכישת תמיכה פוליטית של פעילים ושל ציבור‬
‫רחב באמצעות חלוקת טובות הנאה‪ .‬במערכת פוליטית כזאת אין מקום למטרות‬
‫אידאולוגיות כלשהן‪ .‬האוטופיה נעדרת‪ .‬הפרגמטיזם של מפא"י שקע בתהליך‬

‫‪ 51‬מבחינה זו לא נענתה קריאתו של משה שמיר‪ ,‬מהבולטים באינטלקטואלים הצעירים של מפ"ם‬
                                                           ‫דאז‪ .‬שמיר‪ ,‬תחי הביקורת‪ ,‬עמ' ‪.4‬‬

                                     ‫]‪[483‬‬
   486   487   488   489   490   491   492   493   494   495   496