Page 491 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 491
הפולמוס על הממלכתיות
משתפת? מאבק הכוח בין מפא"י למפ"ם טשטש את הדיון בתנועת העבודה הציונית
על השאלה אם אפשר להוביל מפעל עצום כמו קליטת העלייה הגדולה של שנות
החמישים ולעמוד למול האיום הצבאי הערבי תוך כדי דמוקרטיזציה של הפוליטיקה
הלא פורמלית .זו הייתה השאלה המהותית שעמדה בפני כל מי שרצה להוביל מגמות
סוציאליסטיות בנות קיום במדינה החדשה.
ניכר אפוא היעדר סימטרייה בין הוויכוח שהתנהל בין מפא"י למפ"ם מצד אחד
ובין הוויכוח שהתנהל בתוככי מפא"י מצד אחר .בין מפא"י למפ"ם התנהל כביכול
ויכוח על 'ממלכתיות' לעומת 'וולונטריזם' ,אך לאמתו של דבר זה היה עימות מעין
טריטוריאלי בין מנגנונים ביורוקרטיים .לעומת זאת בתוך מפא"י התקיים ויכוח בין
שתי מגמות של ממלכתיות :מגמה ריכוזית של מיסוד הייררכי ללא היזון חוזר
דמוקרטי של ממש ,מצד אחד; ומגמות של מיסוד באמצעות דמוקרטיזציה של
הארגונים הלא מדינתיים ובעקבותיה דמוקרטיזציה של מערכי המדינה ,מן הצד
האחר .נושאיו של הוויכוח הזה אכן היו רלוונטיים למציאות החברתית-פוליטית של
התקופה ,ולעומת זאת הוויכוח שהתנהל בין מפא"י למפ"ם היה תלוש ממנה; אבל
הוויכוח הרלוונטי ,זה שהתקיים בתוך מפא"י ,נוהל באופן שלא היה אפקטיבי ולכן
גם הוא לא השפיע בסופו של דבר על התפתחות העניינים ,והוא יכול רק להפגין
לעינינו ,המתבוננים המאוחרים ,שהתפתחות החברה הפוליטית של ראשית העצמאות
בדפוסים הייררכיים לא הייתה חלופה יחידה ואין בלתה.
מפ"ם אולי הצליחה לקבוע את סדר היום של הדיון החברתי שהתקיים אז בתנועת
העבודה הישראלית כולה ,אבל זו הייתה הצלחה מפוקפקת גם מבחינתה שלה; שהרי
מפ"ם הסיטה את הדיון של תנועת העבודה לסוגיות שלא היו משמעותיות למטרותיה
העקרוניות של אותה תנועה בנסיבות החדשות שנוצרו במוצאי מלחמת העצמאות51.
הדיון או המעין דיון האידאולוגי שהתקיים בתנועת העבודה כולה – כלומר הפולמוס
שהתקיים בין שתי מפלגותיה הראשיות ולא המאבקים שהתקיימו בתוך מפא"י – היה
מנותק מן הצרכים הממשיים שהכתיבה המציאות של ראשית שנות החמישים .הוא
היה עקר ולכן לא השפיע כמעט על השלטון שהמפלגה העיקרית של תנועה זו עמדה
בראשו.
אם מחפשים את המקור לכך שהעילית הפוליטית של מפא"י פנתה ימינה ברבות
השנים )לאו דווקא בראשית שנות החמישים( ,אפשר לראות כי אחד משורשיה
החשובים של פנייה זו ימינה טמון בהחלטתה להעמיד את התפקודים הפוליטיים
היסודיים שלה על מיסוד הייררכי ועל רכישת תמיכה פוליטית של פעילים ושל ציבור
רחב באמצעות חלוקת טובות הנאה .במערכת פוליטית כזאת אין מקום למטרות
אידאולוגיות כלשהן .האוטופיה נעדרת .הפרגמטיזם של מפא"י שקע בתהליך
51מבחינה זו לא נענתה קריאתו של משה שמיר ,מהבולטים באינטלקטואלים הצעירים של מפ"ם
דאז .שמיר ,תחי הביקורת ,עמ' .4
][483