Page 496 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 496
סיכום
לא הייתה רק התנגדות של אנשי מחשבה רחוקים מעולם המעשה .עסקנים וחברי
מפלגה רבים נמנו עם מתנגדי המיסוד ההייררכי .התמונה המצטיירת כשבוחנים את
מאמרי העיון ,ההגות והפובליציסטיקה בעיתונות של מפא"י בפרק הזמן הנדון כאן
היא מורכבת ועשירה ,לא אחידה .ניכרות רמות שונות של ניתוח ועמדות מגוונות
למדי על הבעיות שהטרידו את חברי מפא"י דאז .הדיוקן המנטלי שלהם איננו אחיד.
אבל בולטים לעין האינטנסיביות של הביקורת שנמתחה בעיתונות של מפא"י על
מיסודה הפוליטי ,גיוון המקורות הציבוריים של הביקורת והרמה האינטלקטואלית
של חלק ממנה .מפא"י אכן נעשתה באותן שנים מפלגה קונפורמיסטית ,אבל זו
הייתה תוצאה של תהליך האחדה שנתקל בהתנגדות מגוונת ובביקורת עזה ,כמתואר
בפרקי הספר.
הביקורת העזה שנמתחה על מיסודה ההייררכי של מפא"י היא עדות לעומק
השינוי .אפשר להניח במידה רבה של ביטחון שעצמתה של הביקורת הייתה כעומק
השינוי .דפוסים שגורים ,דפוסים שהכול נאלצו להסתגל אליהם זה מכבר ,ולוּ
בחריקת שיניים ,לא היו מעוררים התנגדות ,ודאי לא בעצמה שכזאת .התרעומת
הכללית וההצעות החלופיות הרבות למיסוד ההייררכי המקיף של מפא"י מעידות כי
הוא היה חידוש מהותי בראשית העצמאות .הזיהוי של ההנהגה הבכירה עם סגל
השרים והפיכתם לגוף אחד; מעמדו הלא מעורער של בן-גוריון; התהדקות הזיקה
בין מנהיגות המפלגה ובין התארגנויות העסקנים שלה; הגידול העצום במספר
החברים במפא"י ,עד כדי הפיכתה נוחה לשליטה ,בתור 'המון' סביל בדרך כלל – כל
ההתפתחויות האלה היו חדשות בעיקרן ,וכך הן נתפסו בעיניהם של בני הזמן .הן
נקבעו במסמרות במציאות הפוליטית של מפא"י בשני מאבקים ,זה של 'הצעירים'
ב 1951-1950-וזה של חוג 'המעורר' ב .1953-1952-בסיומם הובהר כי נחסמה הדרך
לערער על עליונותם של פוליטיקאים ועסקנים שרכשו שליטה במפא"י בחסותו של
בן-גוריון.
בתוך ההתפתחויות החדשות האלה הועצמה והוגברה מאוד חלוקת המשאבים
לתומכים פוליטיים ולפוליטיקאים ,בשני דפוסים :גיוס תמיכה פוליטית באמצעות
חלוקת טובות הנאה; וניצול כוח פוליטי לתועלתם האישית של פוליטיקאים .אמנם
חלוקת טובות הנאה בדפוסים האלה אפיינה במידה מסוימת גם את התפקודים
הפוליטיים של מפא"י בזמן המנדט ,אבל הם נעשו דומיננטיים רק בשנותיה
הראשונות של מדינת ישראל; שכן ,ראשית ,ההתעצמות של המנגנון – שראשיתה
אמנם בימי היישוב אך היא הוגברה מאוד בראשית המדינה – השתלבה אז
בהייררכיזציה מהודקת של הנהגת המפלגה לדרגותיה השונות ועם הופעתו של 'המון
מפלגתי' סביל יחסית; כלומר רק בראשית המדינה השתלבו תופעות פוליטיות
אלו והתחברו לכדי תהליך מקיף שכונה כאן 'מיסוד הייררכי'; שנית ,רק אז נפגעה
פגיעה משמעותית יכולת הגיוס החלוצי של תנועות ההתיישבות והיו לזה תוצאות
][488