Page 493 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 493
הפולמוס על הממלכתיות
שנבחרה דרך חד-צדדית – מיסוד הייררכי וביורוקרטי – והיא לא אוזנה בביזור
משתף ובהנהגת היזון חוזר דמוקרטי ברמות הארגוניות השונות של החברה .ייתכן
שיסודות מאזנים כאלה היו מונעים מתנועת העבודה הציונית לגלוש ימינה ,ואולי
לא.
והערה מסיימת לעניין הוויכוח על הממלכתיות :ציבור עממי גדל במהירות ,לעומת
עילית משרתת מצומצמת; גיוס מהפכני ,לעומת הפעלת מנגנון; ביזור ושיתוף
בשלטון ,לעומת מרכוז ואפקטיביות שלטונית – כל אלה אינם רק קטבים מנוגדים
ותו לא; לאמתו של דבר הם ניגודים שנבנים זה מזה ומקיימים ביניהם מתח דיאלקטי,
שכן כל פן כאן התחייב מניגודו ,והשאלה שעמדה על הפרק הייתה למעשה שאלה
של מינון .גם אצל טבנקין ובן-גוריון למשל באה לידי ביטוי הדיאלקטיקה הזאת:
שניהם וולונטריסטים מובהקים מזה ואנשי מרות נחרצים מזה ,על כל הסתירה
וההזנה ההדדית שיש בין שתי המגמות האלה .הוויכוח ביניהם ,וגם בין מפא"י
למפ"ם בכלל ,נסב על השאלה היכן תמוקד המרות .זה היה מאבק כוח עירום ,בעל
זיקה נוסטלגית לנוסח החינוכי של תנועות הנוער .זה לא היה מאבק אידאולוגי אמתי
על קווים ממשיים של מדיניות או על מידת השיתוף לעומת מידת המרות שיש ליצוק
ביסודותיה של החברה החדשה שנוצרה בשנות החמישים.
][485