Page 488 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 488

‫פרק ט‬

‫אוכלוסייה הרבה יותר גדולה ומגוּונת ִחייב מיסוד דמוקרטי פורמלי ולא‪-‬פורמלי של‬
‫הארגונים הוולונטריים‪ .‬הזירה למיסוד כזה הייתה הזירה הפוליטית במובנו הרחב‬
‫יותר של המונח‪ .‬וייתכן שמיסוד פוליטי משתף היה יכול גם בחילופי העתים לקיים‬
‫משהו מן האתוס החלוצי‪-‬מהפכני‪ ,‬לוּ הורחב הבסיס של מקבלי ההחלטות בכל‬
‫הרמות החברתיות והיה מוחלף כך התפקיד המווסת שהיה לגיוס המהפכני‪ .‬ההצעה‬
‫הייתה לחולל תהליך של דמוקרטיזציה עמוקה באורחות הניהול של מפא"י‬
‫ובמערכות החברתיות‪ ,‬הכלכליות והפוליטיות במדינה באמצעות פיקוח של ארגונים‬
‫חברתיים ופוליטיים רחבים על שליחי ציבור ועל מנהלים‪ .‬בכל אופן‪ ,‬דחף חזוני‪-‬‬
‫אוטופי יכול לווסת ולבקר התפתחויות חברתיות רק בתקופה ֵהרואית מוגדרת‬
‫ובנסיבות היסטוריות מסוימות‪ ,‬אך לא לאורך זמן‪ .‬ייתכן שמיסוד דמוקרטי פורמלי‬
‫ולא פורמלי היה תחליף מתאים‪ ,‬ומיסוד משתף במתכונת כזאת אכן הועמד בתור‬
‫חלופה‪ ,‬כמו שראינו‪ ,‬אולם בסופו של דבר הועדף מיסוד פוליטי מסוג אחר –‬

                                                        ‫הייררכי‪-‬חלוקתי‪ ,‬ניהולי‪.‬‬

          ‫בין ממלכתיות ניהולית לממלכתיות משתפת‬

‫במפא"י של אותם ימים אכן התקיים‪ ,‬כך ראינו בפרקים הקודמים‪ ,‬ויכוח על אופיו של‬
‫המיסוד‪ ,‬כלומר על אופיים של מנגנוני המדינה וסוכנויותיה הראשיות‪ ,‬ובעיקר מפא"י‬
‫עצמה והסתדרות העובדים‪ .‬רוב המשתתפים באותו ויכוח פנימי צידדו בעמדות‬
‫ממלכתיות‪ .‬למעשה זה היה ויכוח על טיב הממלכתיות הרצויה‪ ,‬ולכן הוא נכלל‬
‫בקטגוריה של הוויכוחים על אופייה של המדינה ולא בקטגוריית הוויכוחים על‬
‫הגבולות בינה ובין הארגונים הלא מדינתיים‪ .‬מצד אחד ניצבו כאמור התובעים‬
‫דמוקרטיזציה של המערכות החברתיות‪ ,‬הכלכליות והפוליטיות‪ ,‬בעיקר דמוקרטיזציה‬
‫של מפא"י והגברת הפיקוח של מפלגה דמוקרטית שכזאת על פעולותיו של המנגנון‬
‫הממשלתי; ולמולם קמו החותרים לנהל את המערכות מתוך מוקדי שליטה‬
‫ביורוקרטיים אפקטיביים‪ .‬אולם אלה ואף אלה אחזו בעמדה הממלכתית היסודית‪,‬‬
‫כלומר העמדה שהקצתה למדינה מקום מרכזי ומכריע ביצירתה של החברה החדשה‬
‫עם בואה של העלייה הגדולה בשנות החמישים‪ .‬למעשה זו הייתה מחלוקת בתוך‬

                           ‫מפא"י בין ממלכתיות ניהולית ובין ממלכתיות משתפת‪.‬‬
‫ראינו שההתנגדות לדרך המיסוד שנבחרה‪ ,‬הדרך ההייררכית‪-‬חלוקתית‪ ,‬באה‬
‫ממקורות ציבוריים מגוונים בתוך מפא"י‪ .‬המתנגדים היו מושרשים היטב בתנועתם‬
‫ואף בעלי מוניטין‪ .‬אף על פי כן קבוצת מנהלי המפלגה הצליחה לחסל את‬
‫ההתארגנויות האופוזיציוניות בראשית שנות החמישים ואף למחוק אותן מתודעת‬
‫הציבור‪ .‬וזה קרה לא רק מפני שאיש ממנהיגי המפלגה לא סייע למתנגדי המיסוד‬

                                     ‫]‪[480‬‬
   483   484   485   486   487   488   489   490   491   492   493