Page 488 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 488
פרק ט
אוכלוסייה הרבה יותר גדולה ומגוּונת ִחייב מיסוד דמוקרטי פורמלי ולא-פורמלי של
הארגונים הוולונטריים .הזירה למיסוד כזה הייתה הזירה הפוליטית במובנו הרחב
יותר של המונח .וייתכן שמיסוד פוליטי משתף היה יכול גם בחילופי העתים לקיים
משהו מן האתוס החלוצי-מהפכני ,לוּ הורחב הבסיס של מקבלי ההחלטות בכל
הרמות החברתיות והיה מוחלף כך התפקיד המווסת שהיה לגיוס המהפכני .ההצעה
הייתה לחולל תהליך של דמוקרטיזציה עמוקה באורחות הניהול של מפא"י
ובמערכות החברתיות ,הכלכליות והפוליטיות במדינה באמצעות פיקוח של ארגונים
חברתיים ופוליטיים רחבים על שליחי ציבור ועל מנהלים .בכל אופן ,דחף חזוני-
אוטופי יכול לווסת ולבקר התפתחויות חברתיות רק בתקופה ֵהרואית מוגדרת
ובנסיבות היסטוריות מסוימות ,אך לא לאורך זמן .ייתכן שמיסוד דמוקרטי פורמלי
ולא פורמלי היה תחליף מתאים ,ומיסוד משתף במתכונת כזאת אכן הועמד בתור
חלופה ,כמו שראינו ,אולם בסופו של דבר הועדף מיסוד פוליטי מסוג אחר –
הייררכי-חלוקתי ,ניהולי.
בין ממלכתיות ניהולית לממלכתיות משתפת
במפא"י של אותם ימים אכן התקיים ,כך ראינו בפרקים הקודמים ,ויכוח על אופיו של
המיסוד ,כלומר על אופיים של מנגנוני המדינה וסוכנויותיה הראשיות ,ובעיקר מפא"י
עצמה והסתדרות העובדים .רוב המשתתפים באותו ויכוח פנימי צידדו בעמדות
ממלכתיות .למעשה זה היה ויכוח על טיב הממלכתיות הרצויה ,ולכן הוא נכלל
בקטגוריה של הוויכוחים על אופייה של המדינה ולא בקטגוריית הוויכוחים על
הגבולות בינה ובין הארגונים הלא מדינתיים .מצד אחד ניצבו כאמור התובעים
דמוקרטיזציה של המערכות החברתיות ,הכלכליות והפוליטיות ,בעיקר דמוקרטיזציה
של מפא"י והגברת הפיקוח של מפלגה דמוקרטית שכזאת על פעולותיו של המנגנון
הממשלתי; ולמולם קמו החותרים לנהל את המערכות מתוך מוקדי שליטה
ביורוקרטיים אפקטיביים .אולם אלה ואף אלה אחזו בעמדה הממלכתית היסודית,
כלומר העמדה שהקצתה למדינה מקום מרכזי ומכריע ביצירתה של החברה החדשה
עם בואה של העלייה הגדולה בשנות החמישים .למעשה זו הייתה מחלוקת בתוך
מפא"י בין ממלכתיות ניהולית ובין ממלכתיות משתפת.
ראינו שההתנגדות לדרך המיסוד שנבחרה ,הדרך ההייררכית-חלוקתית ,באה
ממקורות ציבוריים מגוונים בתוך מפא"י .המתנגדים היו מושרשים היטב בתנועתם
ואף בעלי מוניטין .אף על פי כן קבוצת מנהלי המפלגה הצליחה לחסל את
ההתארגנויות האופוזיציוניות בראשית שנות החמישים ואף למחוק אותן מתודעת
הציבור .וזה קרה לא רק מפני שאיש ממנהיגי המפלגה לא סייע למתנגדי המיסוד
][480