Page 487 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי

‫הפולמוס על הממלכתיות‬

‫– האשמות שהיו לדברי בן‪-‬גוריון 'ריב מר וחריף עם הציבור היקר בעיני והקרוב‬
‫ביותר להלך‪-‬מחשבתי ואמונת‪-‬חיי?‪ – 42‬וגם את ניסיונותיו הפתטיים של בן‪-‬גוריון‬
‫לארגן 'חלוציות מדינתית'‪ 43.‬רקעם של הכישלונות והפולמוסים הללו היה תסכול‬
‫משותף לכל המשתתפים בהם‪ .‬גם בן‪-‬גוריון‪ ,‬כמו שראינו‪ ,‬וגם המתווכחים עמו‪ 44‬לא‬
‫היו מסוגלים להשלים עם תהליך התפוגגותו של הדחף החלוצי בחברה החדשה; גם‬
‫הוא וגם הם לא נטו לייחס את התהליך הזה להתפתחויות אובייקטיביות שאין מנוס‬
‫מהן‪ .‬אגב‪ ,‬זו דוגמה לכך שהייתה למעשה קרבה יסודית בין משתתפיו של השיח על‬
‫הממלכתיות בתנועת העבודה‪ .‬אופיו האינטימי למעשה של אותו שיח הוא נימוק‬
‫נוסף להבחנתו מן הדיון הציבורי שהתנהל בין מפא"י וההסתדרות מזה ובין הימין‬

‫האזרחי מזה על סוגיית הממלכתיות‪.‬‬

‫***‬

‫עד כה ניסיתי לעמוד על טיב הזיקה בין מונחי יסוד ששימשו את ראשי המדברים‬
‫בפולמוס המוקדם סביב הממלכתיות ובין מצב העניינים שהם היו אמורים להתייחס‬
‫אליו‪ .‬נעבור אפוא לדון קצרות בהשפעתו של הפולמוס הזה על יכולתה של תנועת‬
‫העבודה לברר בינה לבין עצמה – באמצעות שני ארגוניה הפוליטיים העיקריים‬
‫באותו זמן‪ ,‬מפא"י ומפ"ם – מהי הדרך המתאימה להגשמת מטרותיה האידאולוגיות‬

‫במציאות החדשה של שנות החמישים‪.‬‬
‫המעבר מסער ופרץ של דור חלוצים מהפכני אל התפתחות רב דורית בקרב‬

‫למקום אחר‪ .‬אין להכריח העולים להשוואה‪ ,‬שאינה קיימת באגודה מקצועית'; ראו עוד יומן בן‪-‬‬
‫גוריון‪ ,31.5.1949 ,‬אב"ג‪ ,‬יומנים‪ .‬לעימות הפומבי ראו נאום 'בוש ונכלם'‪ ,‬דברי הכנסת‪ ,‬ג‪,‬‬
‫‪ ,16.1.1950‬עמ' ‪' ;540-536‬שליחות מסוכנת' )מאמר מערכת(‪ ,18.1.1950 ,‬על המשמר‪ ,‬עמ' ‪,1‬‬
‫ולפני כן‪ :‬עמית‪ ,‬עומס תפקידים; ציזלינג‪ ,‬בוש ונכלם; עמית‪ ,‬הקטרוג‪ .‬מזכירות חבר‪-‬הקבוצות‬
‫שיגרה מכתב מחאה חריף אל מזכירות מפא"י‪ .‬ק' לוזינסקי ]לוז[‪ ,‬ד' כהנא‪ ,‬א' ילינק אל מזכירות‬
‫מפלגת פועלי א"י‪ ,‬מרכז המפלגה‪ ,‬ח' בשבט תש"י‪ ,26.1.1950 ,‬אב"ג‪ ,‬התכתבות‪ .‬ראו עוד‪ :‬בן‪-‬‬
‫גוריון‪ ,‬התפקיד החלוצי; הנ"ל‪ ,‬המפעל החלוצי; הנ"ל‪ ,‬במעלה ההר; המקורות המצוינים בהערה‬

‫‪ 3‬לפרק ח לעיל‪ ,‬ובייחוד התכתבות בן‪-‬גוריון עם יהושע מנוח ביולי ‪.1952‬‬
‫‪ 42‬בן‪-‬גוריון‪ ,‬משטר של פשרה‪.‬‬

‫‪ 43‬על ניסיון אחד כזה ראו צמרת‪ ,‬שח"ל‪ ,‬עמ' ‪ .164-136‬בן‪-‬גוריון כשהוא לעצמו קיווה כנראה כי‬
‫השח"ל ימשיך את המסורת החלוצית החזקה של ימי המנדט‪ .‬בן‪-‬גוריון‪ ,‬התמדת החלוציות; אבל‬
‫הוא סבר כי 'המפעל החלוצי' חייב לראות במדינה שותפה ובעלת ברית בביצוע משימותיו‪,‬‬
‫וקרוב לוודאי שחשב גם כי ראוי שהנהגת המדינה בראשותו היא שתכוון את יעדיו ההיסטוריים‬

‫של המפעל הזה‪ .‬בן‪-‬גוריון‪ ,‬חלוצים לישראל‪ .‬ראו עוד ניר‪ ,‬חלוצים‪ ,‬עמ' ‪.140-116‬‬
‫‪ 44‬על אכזבת טבנקין מתנועתו ומכישלונה בקליטת העלייה הגדולה ראו הורוביץ‪ ,‬תנועת העבודה‬

‫והמדינה‪ ,‬עמ' ‪ .244‬על אכזבת בן גוריון ראו עוד קבלו‪ ,‬בן‪-‬גוריון‪.‬‬

‫]‪[479‬‬