Page 471 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 471
הפולמוס על הממלכתיות
הנסבות על שאלות בדבר האינטרסים החברתיים והלאומיים שהמדינה צריכה לשרת
ועל המבנה הראוי לכלכלתה .בקטגוריית השיח על אופי המדינה נכללים גם דיונים
על החירויות האזרחיות והפרטיות שיובטחו בה ,ולענייננו – דיונים על מידת
הליברליות של הדמוקרטיה הישראלית החדשה .קטגוריה זו כוללת אפוא דיונים
אידאולוגיים ומעשיים על המבנה החברתי-כלכלי ועל המבנה המשפטי של המדינה.
ההבחנה איננה חדה .יש כמובן זיקה ברורה בין שני סוגי הדיון האלה ואף מידה
רבה של ִמתאם בין הצדדים השונים לדיון :בדרך כלל הימין נוטה לצמצם ככל
האפשר את תפקודי המדינה ולמנוע את התערבותה בחלוקת הכוח והעושר בחברה
ובכלכלה ,כלומר הימין ‡ ÂÈנוטה לאטטיזם; לעומת זאת השמאל נוטה להרחיב את
תפקודי המדינה ולהתנגד להתבדלות ִמגזרית ,מחשש שהתבדלות ִמגזרית תהיה כסות
או מקור לאי-שוויון חברתי ,ולכן נוטה להסדרה אוניברסלית ככל האפשר של
שירותים חברתיים שמגמתה השוואה כלכלית-חברתית.
אף על פי כן ,ההבחנה נחוצה מאוד כשעוסקים בשנות החמישים .יש צורך מיוחד
להבדיל ככל האפשר בין הדיון בשאלת התיחום בין המדינה לחברה בימי הייסוד של
מדינת ישראל ובין הדיון בשאלת המבנה החברתי-כלכלי והמשפטי של המדינה אז;
שכן בתקופה הזאת כאילו התהפכו היוצרות :השמאל הציוני ,אף על פי שהתאפיין אז
בנטיות פרו-סטליניסטיות ,התנגד בפולמוסים בני הזמן למגמת ה ִמרכוז הפוליטי
והאוניברסליזציה של השירותים החברתיים; ואילו הימין על שני אגפיו – הציונים-
הכלליים ו'חרות' – תמך למעשה במגמת ה ִמרכוז .לכן המפה הפוליטית-אידאולוגית
של שנות החמישים מחייבת להבדיל בין שני סוגים של מחלוקות :ראשית ,מחלוקות
אידיאולוגיות בין 'שמאל' ל'ימין' על טיב 'החברה הראויה'; ושנית ,מחלוקות בין
צדדים שונים על סוגיות התיחום בין המדינה לחברה .ההבחנה הזאת חיונית בגלל
סיבוך אופייני לפוליטיקה הישראלית מראשיתה :בדיון על 'החברה הראויה' רבים
מראשי המדברים בעד מגמה 'שמאלית' ,מבחינת מה שכונה כאן 'החברה הראויה',
צידדו בעמדה ִמגזרית דווקא ,לא אוניברסליסטית ,בכל הנוגע לתיחום בין המדינה
לחברה ,ולכן עמדתם הייתה חדורת סתירה יסודית .ראשי מפ"ם הם דוגמה טובה
לכך.
הימין ,על שני אגפיו ,תמך אז למעשה במעורבות גדולה ובשליטה ריכוזית של
המדינה ,ככל הנראה מפני שאורח הפעולה האופייני לתקופה היה קיינסיאני :יזמוּת
ממשלתית ישירה ומקיפה ,כלכלה בניהול הדוק של הממשלה .הימין תמך במרכוז
ממלכתי גם מפני שהדבר תאם את האתוס של הציונות המשימתית ,הרואה בעצמה
פרויקט או מפעל קולקטיבי בהדרכת עילית מעצבת .האתוס הזה אפיין באופן מובהק
את השמאל הציוני ,אבל הוא היה גם נחלתו של הימין הציוני ,וייתכן שהימין תמך
בדפוס כלכלי-חברתי ממלכתי גם מפני שראשיו הבינו כי קליטתה של העלייה
][463
