Page 102 - josephus volume one
P. 102
ןודקומ רדלכסנאו לודגה ןהוכה
הכוהן הגדול ואלכסנדר מוקדון
קדמוניות יא ;347-302סכוליון א ו־פ למגילת תענית לכ"א בכסלו; בבלי ,יומא סט ע"א;
ויקרא רבה יג ,ה (עמ' רצג-רצד); פסיקתא דרב כהנא ד ,ט (עמ' )75
מאיר בן שחר
קד מוניו ת יא 347-302
)302כשנפטר יוחנן מן העולם ירש ידוע בנו את הכהונה הגדולה אחריו .גם לו היה אח ושמו מנשה.
סנבלט ,כותי לפי גזעו (וזה גם מוצא השומרונים) ,שנשלח כפחה לשומרון על ידי דריווש המלך האחרון ,
)303ידע שירושלים היתה עיר מפוארת ומלכיה הסבו טרדות רבות לאשורים ולתושבי חילת־סוריה ,ושמח
לתת לו למנשה (זה) את בתו הקרויה ניקאסו לאשה ,כי מאמין היה ,שנישואין אלה ישמשו לו ערובה
לחיבת עם היהודים כולו )304 .באותו זמן מת באיגי פיליפוס מלך המוקדונים ,לאחר שנרצח בצדייה
בידי פאבסאניאס בן ֶקראסטוס ממשפחת האֹוֶרסטים )305 .אלכסנדרוס בנו תפס את המלוכה ,עבר את
ההלספונטוס והתנגש עם שרי הצבא של דריווש על הגראניקוס ונצחם .לאחר שעלה על לודיה ושיעבד
את יוניה ועבר את קאריה הסתער על המקומות שבפאמפיליה ,כפי שסופר במקום אחר )306 .וזקני
ירושלים התמרמרו על כך ,שאחיו של ידוע הכוהן הגדול ,שנשא נכריה ,הוא שותף לכהונה הגדולה,
ועוררו מהומה נגדו )307 .כי סבורים היו ,שנישואים אלה (עלולים) לשמש מעלת־סולם (לכל) אלה
שירצו לעבור על חוקי נישואי־נשים ,ודבר זה ישמש ראשית להתערבותם בנכרים )308 .והרי גם הגלות
הראשונה ופורענויותיה נגרמו להם על ידי זה שכמה אנשים נהגו זלזול בעניין הנישואים ונשאו נשים
שלא מבנות המקום .הם דרשו אפוא ממנשה שייפרד מאשתו או שלא יקרב אל המזבח .הואיל וגם הכוהן
הגדול התמרמר יחד עם העם ומנע את אחיו (מלקרוב) אל המזבח )309 ,בא מנשה אל סנבלט חותנו ואמר,
שאמנם הוא אוהב את ניקאסו בתו ,אלא שאין הוא רוצה להפסיד בגללה את משרת הכהונה ,הגדולה
שבמשרות בעם ונחלת משפחתו מאז )310 .הבטיח לו סנבלט ,שלא זו בלבד שישמור לו את הכהונה ,אלא
גם ישיג לו את השלטון עם משמרת הכהונה הגדולה וימנה אותו מושל על כל המקומות ,שהוא עצמו שלט
בהם ,אם (רק) ירצה לדור עם בתו ,ואמר שיבנה על הר גריזים ,שהוא הגבוה בהרי שומרון ,בית מקדש
סיפור המפגש נמצא גם אצל פסוודו־קליסתנס ,רצנזיות .ε ,γגרסה זו של סיפור המפגש בין הכוהן הגדול לאלכסנדר שונה 1
בפרטים רבים והיא נוסח נוצרי מן המאה השמינית לספירה ,הנשען במידה זו או אחרת על יוספוס .לנוסח הסיפור ראו 2
פסוודו־קליסתנס ,רצנזיה ,20 ,εמהדורת טרומפף ,עמ' ;78-75רצנזיה ,28–23 ,2 ,γמהדורת אנגלמן ,עמ' .219-214לגבי
טיב האגדה של פסוודו־קליסתנס וזמנה ראו מומיליאנו ,אלכסנדר ,עמ' .38שלא כמו מומליאנו וטרומפף ,דלינג ,אלכסנדר,
סבור ,שיש לאתר את מקור האגדה ביהדות אלכסנדריה בתקופה ההלניסטית .גולדשטיין ,אלכסנדר ,עמ' ,101-98מאחר
את גרסת פסוודו־קליסתנס לימים שלאחר המרד הגדול .בכל מקרה ,האגדה אינה רלוונטית לדיון בדברי חכמים (טרופר,
שמעון הצדיק ,עמ' ,)151וראו עוד סטונמן ,אלכסנדר; ון בקום ,אלכסנדר ,עמ' .22-1פסוודו־הקטיוס מספר על צירוף
מחוז שומרון לתחום היהודי (נ"א ב ,)43פרט שלכאורה מקביל למסופר על הכרעת אלכסנדר בסכוליה למגילת תענית
הנידונה כאן .ואולם כפי שייתבאר ,אין לקשור את שני המקורות ,וראו להלן ,הערה .175
'המלך האחרון' -חסר בנוסח הלטיני של קדמוניות.
91
