Page 136 - בתי כנסת קדומים בגולן

‫‪134‬‬

‫אמור לי מי הם שכניך ואומר לך מי אתה‬ ‫המוכר מן המקורות‪ .‬המקרה הבולט ביותר הוא זה של‬
‫שומכר לא הכיר את הכתובת העברית שנמצאה‬ ‫אחמדייה‪ .‬שמו המקורי של היישוב היה ודאי שונה‪.‬‬
‫באחמדייה‪ ,‬אך הוא מביא ציור של כתובת ביוונית‪,‬‬ ‫השם אחמד הוא שם ערבי‪ ,‬ואין זה סביר שחדר לאזור‬
‫ככל הנראה מצבת קבורה‪ .‬האדם המוזכר בכתובת‬ ‫טרם הכיבוש המוסלמי‪ ,‬במאה השביעית‪ ,‬מאות‬
‫זו הוא שמעון‪ ,‬בנו של יוסטיניאנוס‪ 12.‬ניתוח תפוצת‬ ‫שנים אחרי בניית בתי הכנסת בגולן‪ .‬שומכר בביקורו‬
‫הכתובות ביישובים היהודיים של הגולן‪ ,‬מגלה תופעה‬ ‫במקום מספר כי שמו המקורי של המקום הוא‬
‫מעניינת‪ .‬רק ביישובים הצפוניים (דבייה‪ ,‬אחמדייה‪,‬‬ ‫ש ּו ֵוי ֶּכה‪ ,‬ואילו השם אחמדייה ניתן לכפר רק בשנות‬
‫דבורה ועין נשוט) נמצאו כתובות ביוונית לצד כתובות‬ ‫השמונים של המאה התשע עשרה‪ ,‬בעקבות שמו של‬
‫בעברית וארמית‪ .‬האם יש לכך סיבה או שזו היא יד‬ ‫המתיישב הראשון (בחלק מהמפות השתבש השם‬

‫המקרה?‬ ‫ונרשם עמודייה או חמדייה)‪.‬‬
‫הכפר אחמדייה יושב במרכזו של שטח חקלאי פורה‬ ‫האם שוויכה היה שמו המקורי של היישוב? קשה‬
‫ובסביבתו הקרובה ארבעה מעיינות‪ .‬כמו ביתר‬ ‫לדעת‪ .‬כפי שנראה בהמשך‪ ,‬סביר יותר שגם שם זה‬
‫היישובים היהודיים גם כאן נמצא בית בד המעיד‬ ‫הוא שם ערבי מאוחר‪ ,‬אולי מהתקופה הממלוכית‪,‬‬
‫שתושבי המקום התפרנסו מגידול הזית ומייצור‬
‫השמן‪ .‬עם זאת אחמדייה שונה משאר היישובים‪.‬‬ ‫שבה התחדש לזמן מה יישוב ערבי באזור‪.‬‬
‫רוב היישובים היהודיים נבנו במדרונות הנחלים‪,‬‬ ‫ממצא מקרי נותן פתח להשערה כיצד קראו תושבי‬
‫בשטחים מעוטי קרקע שאינם טובים לגידולי שדה‪,‬‬ ‫העת העתיקה לכפרם‪ .‬בסיור שערכו בכפר‪ ,‬מצאו‬
‫אך ניתן לגדל בהם כרמי זיתים‪ ,‬על כן עיקר פרנסתם‬ ‫מדריכי בית ספר שדה 'קשת יהונתן' אבן ועליה כתובת‬
‫הייתה על ייצור שמן הזית‪ .‬באחמדייה‪ ,‬על הרמה‪,‬‬ ‫מטושטשת ביוונית‪ .‬בכתובת מוזכרים שני כפרים‬
‫ניתן היה לבסס את הכלכלה גם על גידול מטעים‬ ‫‪ ARIMOS‬ו־ ‪ .EUCWM‬למעשה מהווה האבן ציון גבול‬
‫וגידולים נוספים‪ .‬לא פלא‪ ,‬אפוא‪ ,‬שבמקום התפתח‬ ‫בין השטחים של שני כפרים אלו‪ .‬שני השמות אינם‬
‫כפר גדול ואמיד‪ ,‬כפי שמעידים השרידים המועטים‬ ‫מוכרים משום מקור אחר‪ ,‬אך יש להניח שאחד מהם‬
‫מבית הכנסת שלו‪ .‬דרכם של יישובים מבוססים‬ ‫הוא שמו המקורי של כפר זה והשני שמו של הכפר‬

‫השכן‪ ,‬אולי קצרין‪11.‬‬

‫אבן גבול‬
‫בסוף המאה השלישית ערך הקיסר דיוקלטיאנוס רפורמה כלכלית נרחבת בכל רחבי האימפריה הרומית‪ .‬אחד‬
‫הצעדים שנעשו ברפורמה זו היה חלוקה מחודשת של קרקעות‪ ,‬שבמסגרתה סומנו גבולות הכפרים באמצעות‬
‫אבני גבול‪ .‬בשנים האחרונות נמצאו ברמת הגולן כמה אבני גבול כאלו‪ ,‬רובן נושאות שמות יישובים עתיקים‬

‫שאינם מוכרים כיום‪.‬‬

‫בזלות וקרקעות‬
‫רוב היישובים היהודיים בעת העתיקה בגולן‪ ,‬ישבו בשטחים של סלע בזלת שמשתייך לקבוצה המכונה בפי‬
‫הגאולוגים ‘בזלת דלווה’‪ .‬סוג בזלת זו הוא טרשי מאוד‪ ,‬הקרקעות המתפתחות עליו הן דלות‪ ,‬ולרוב אינן מתאימות‬

‫לשימוש חקלאי פרט למרעה‪.‬‬
‫אחמדייה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬יושבת על בזלת מעט שונה המכונה ‘בזלת מוויסה’‪ .‬סוג בזלת זה מתבלה לקרקע‬

‫חקלאית שניתן לקיים בה חקלאות של דגנים ומטעים‪.‬‬

‫‪ 12‬אורמן‪ ,1995 ,‬עמ' ‪.458-457‬‬ ‫‪ 11‬גרג ואורמן‪ ,1996 ,‬עמ' ‪.91‬‬