Page 24 - בתי כנסת קדומים בגולן

‫‪22‬‬

‫בגולן‪ ,‬אינם למעשה כלל בגולן‪ .‬לגבי חלק מן האתרים‬ ‫העתיקות' סקר חדש ומקיף לכל שטח רמת הגולן‪.‬‬
‫שזוהו כבתי כנסת‪ ,‬ואין ספק שהם בגולן‪ ,‬אין הסכמה‬ ‫הגולן נחלק לשלושה אזורים ועל כל אזור הופקדה‬
‫חוליית סקר‪ .‬במהלך הסקר מצאו משה הרטל ורני‬
‫שאמנם השרידים שנמצאו הם של בית כנסת‪.‬‬ ‫ברנור בית כנסת נוסף בחורבת זיתא שבנחל דליות‪.‬‬
‫בכל האתרים שבהם נמצאו מבנים ודאיים של בית‬ ‫אמנם אוליפנט ביקר במקום אך דיווחו מתמצה‬
‫כנסת‪ ,‬המבנה בנוי (ולו בחלקו) מאבני גזית‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫אף שמבנה בנוי אבני גזית מהווה עדות ודאית לקיומו‬ ‫במשפט 'אתר חורבות קטן ולא חשוב'‪15.‬‬
‫של מבנה ציבור‪ ,‬אין ביטחון בכך שמבנה הציבור אמנם‬ ‫מספר בתי הכנסת בגולן המוכרים לנו נכון להיום‪,‬‬
‫וניתן לראות את שרידיהם בשטח‪ ,‬עומד על עשרים‬
‫תפקד כבית כנסת‪.‬‬ ‫ותשעה‪ .‬אחד מתקופת בית שני וכל היתר מהתקופה‬
‫לשם הגדרת בתי הכנסת בגולן ניתן להשתמש‬ ‫הביזנטית‪ .‬אתר נוסף הוא לויה – בית הכנסת שנעלם‪,‬‬

‫בקריטריונים הבאים‪:‬‬ ‫ועל כך בהמשך‪.‬‬
‫תיחום גאוגרפי‪ :‬רמות הבזלת של הגולן ומורדות‬ ‫הפרק האחרון‪ ,‬עד כה‪ ,‬של מחקר בתי הכנסת של הגולן‬
‫נמצא עדיין בעיצומו‪ .‬לפרק זה שייכות שתי חפירות‬
‫הנחלים‪.‬‬ ‫מסוף שנות התשעים ומתחילת שנות האלפיים‪:‬‬
‫חומר גלם‪ :‬מבנה בנוי בזלת‪.‬‬ ‫הראשונה – החפירה בדיר עזיז‪ .‬תחילתה כפרויקט‬
‫קיומן של אבני גזית המעידות על מבנה ציבורי‬ ‫אימוץ האתר על ידי בני נוער והמשכה בחשיפת מבנה‬
‫ייחודי‪ .‬לחפירה זו חברו צבי אורי מעוז וחיים בן־דוד‪.‬‬
‫מונומנטלי‪.‬‬ ‫בחפירה זו נחשף בית הכנסת במלואו‪ ,‬שעה שחלקים‬
‫התאמה קרמית‪ ,‬דהיינו מציאותם של חרסים מן‬ ‫רבים ממנו שרדו על עומדם‪ .‬מכאן המשיך בן־דוד‬
‫המאות החמישית–שישית (האתרים שנחפרו הוכיחו‬ ‫לחפירה שנמשכת גם כיום (‪ ,)2012‬הלא היא חשיפת‬
‫בית הכנסת של אום אל־קנאטיר‪ ,‬שסיפור גילויו‬
‫כי זו תקופת בנייתם של בתי הכנסת)‪.‬‬
‫מציאותם של סמלים יהודיים‪ ,‬בעיקר מנורה‪ ,‬אך גם‬ ‫לראשונה פותח את הפרק‪.‬‬
‫לאום אל־קנאטיר ולדיר עזיז מכנה משותף לא‬
‫כתובת בעברית או ארמית‪ ,‬מהווים ראיה‪.‬‬ ‫רק בשל זהות החופרים‪ ,‬אלא גם בזכות סיבות‬
‫היעדרם של צלבים במבנה‪.‬‬ ‫ארכיאולוגיות‪ .‬בשני האתרים נמצא בית מעיין סמוך‬
‫לבית הכנסת‪ .‬באום אל־קנאטיר שרדה במלואה אחת‬
‫כאן המקום לציין כי בית הכנסת של גמלא יוצא דופן‬ ‫מקשתות בית המעיין ובדיר עזיז נותרו רק בסיס‬
‫ואינו תואם את הקריטריונים הללו‪ .‬אין ספק שבגמלא‬ ‫הקשת והברכה שלמרגלותיו שנחשפו בקיץ ‪ 2011‬על‬
‫התקיים יישוב יהודי ובו בית כנסת בתקופת בית שני‪,‬‬
‫אך היישוב ניטש לצמיתות עם כיבוש העיר במהלך‬ ‫ידי אורן זינגבוים‪ ,‬פקח 'רשות העתיקות' בגולן‪.‬‬

‫המרד הגדול ברומאים‪.‬‬ ‫כמה בתי כנסת עתיקים יש בגולן?‬
‫הנתונים המובאים מתייחסים‪ ,‬אם כן‪ ,‬רק ליישובים‬ ‫המעיין ברשימות השונות של בתי הכנסת הקדומים‬
‫שערכו החוקרים לאורך השנים‪ ,‬ייווכח לדעת שאין‬
‫יהודיים מהתקופה הביזנטית‪.‬‬ ‫התאמה במספר האתרים ברשימות החוקרים השונים‪.‬‬
‫החוקרים אשר ריכזו את כלל הנתונים הם דן אורמן‪,‬‬ ‫הסיבה העיקרית להבדלים בין הרשימות נובעת מן‬
‫העובדה שבמהלך השנים התגלו עוד ועוד אתרים‪,‬‬
‫צבי אילן‪ ,‬צבי אורי מעוז ולאחרונה חיים בן־דוד‪.‬‬
‫דן אורמן בספרו העוסק ביישוב היהודי ברמת הגולן‪16‬‬ ‫אותם הוצע לזהות כבתי כנסת‪.‬‬
‫ציין שישים וחמישה אתרים ובהם עדות לחיים‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬מותנה מספר בתי הכנסת בגולן בשתי‬
‫יהודיים בתקופות הרומית והביזנטית‪ .‬בקבוצה זו‬ ‫הגדרות בסיסיות‪ :‬הגדרת השטח הנידון ומאפייני‬
‫כלולים אתרים אודותיהם יש עדויות היסטוריות‪,‬‬
‫דוגמת חיספין וסוסיתא הנזכרות כיישובי יהודים‬ ‫בית הכנסת‪.‬‬
‫בתקופת בית שני‪ ,‬אך לא נמצאו בהן ממצאים יהודיים‬ ‫חלק מן האתרים הכלולים ברשימות בתי הכנסת‬
‫מובהקים מהתקופה הביזנטית‪ .‬מנגד‪ ,‬כולל אורמן‬
‫אתרים – למשל קוניטרה וצורימן – שבהם התגלו‬
‫שרידים שאותם הוא רואה כיהודיים‪ ,‬בעיקר בשל‬
‫השמות היהודיים הכתובים ביוונית‪ .‬שעל גבי המצבות‪,‬‬

‫אך יש המטילים ספק בזיהוי האתרים כיהודיים‪17.‬‬

‫‪ 16‬אורמן‪ ,1995 ,‬עמ' ‪.678-373‬‬ ‫‪ 15‬אוליפנט‪ ,1886 ,‬עמ' ‪.74‬‬
‫‪ 17‬מעוז‪ 2010 ,‬ב‪.‬‬