Page 25 - בתי כנסת קדומים בגולן
P. 25

‫‪23‬‬

‫תולדות המחקר‬

‫השלושים של המאה העשרים ומקומו בעיירה נוא‬                   ‫צבי אילן בספרו 'בתי כנסת קדומים בארץ ישראל'‬
                            ‫שבבשן‪ ,‬כיום בסוריה‪24.‬‬          ‫הקדיש לגולן פרק נפרד ומנה בו שלושים וארבעה‬
                                                           ‫אתרים‪ 18.‬ברשימתו כלולים בתי הכנסת של חמת‬
‫בית הבק – פריטים מאבן גיר שנמצאו בבקעת בית‬                 ‫גדר שבבקעת הירמוך‪ ,‬נווה שבבשן (בתחום סוריה)‪,‬‬
‫ציידא בבקעת הירדן‪ ,‬נמצאים ממערב לרמת הגולן‪25.‬‬              ‫בית הבק שבבקעת בית ציידא וג'רש שבגלעד (בתחום‬
‫חיים בן־דוד סקר את אתרי היישוב היהודי והוא‬                 ‫ירדן) – כל אלו מחוץ לשטח שהגדרנו‪ .‬בכמה אתרים –‬
‫מציין עשרים ותשעה אתרים יהודיים‪ 26.‬הוא מונה‬                ‫תל הייעור ליד עין גב‪ ,‬סכופיא‪ ,‬ע'דריה וסוסיתא – העלה‬
‫בתוכם את בוטמיה ופרג' שבמזרח הגולן‪ ,‬שבהם‬                   ‫מחקר נוסף כי אין בהם ראיות מספיקות להוכחת קיומו‬
‫נמצאו מנורות שנועדו אולי לציין נוכחות יהודית‪ ,‬אך‬           ‫של בית כנסת‪ .‬מקרה בולט במיוחד הוא סוסיתא‪ .‬צבי‬
‫אין מדובר במבנה ציבורי היכול לציין מציאותו של‬              ‫אילן הצביע על עיטור נשר אוחז נחש כשריד לבית‬
                                                           ‫כנסת והוא אף הציע מיקום מדויק למבנה‪ .‬במהלך‬
                                 ‫בית כנסת במקום‪.‬‬           ‫חפירות של אוניברסיטת חיפה במקום‪ ,‬התברר כי‬
‫יש להוסיף לרשימה את האתר בלויה‪ ,‬אותו אין חיים‬
‫בן־דוד מציין‪ .‬על אלו יש להוסיף את גמלא‪ ,‬שכאמור‬                                              ‫מדובר בכנסייה‪19.‬‬
                                                           ‫נותרו אם כן עשרים ושישה אתרים‪ .‬צבי אילן לא ציין‬
                   ‫לא התקיימה אחרי ימי בית שני‪.‬‬            ‫את האתרים בדורה ובזיתה שלא היו מוכרים בעת‬
‫לסיכום‪ ,‬ידועים עד היום עשרים ותשעה אתרים של‬
                                                                           ‫פרסום ספרו וכן אינו מונה את לויה‪.‬‬
                          ‫בתי כנסת עתיקים בגולן‪.‬‬           ‫בערך המוקדש לגולן ב'אנציקלופדיה החדשה‬
‫חלק ניכר מבתי הכנסת זכו לפרק עצמאי בספרנו‪ .‬יתר‬             ‫לחפירות' מביא צ"א מעוז מפה ובה עשרים וחמישה‬
‫בתי הכנסת‪ ,‬שעליהם המידע שבידינו מועט שובצו‬                 ‫כפרים יהודיים ועוד שלושה בתי חווה יהודיים‪ ,‬כולם‬
                                                           ‫מהתקופה הביזנטית‪ ,‬בשטח שאותו הגדרנו‪ .‬בטקסט‬
                               ‫במרוכז בפרק נפרד‪.‬‬           ‫הנלווה הוא מקדיש שורות אחדות לרוב האתרים‪.‬‬

                                         ‫לעיון נוסף‬          ‫הוא איננו מתייחס לגמלא (שכבר לא התקיימה)‪20.‬‬
                                             ‫אביגד‪.1987 ,‬‬  ‫כאמור‪ ,‬ישנם בגולן אתרים אשר הוצעו כבתי כנסת‬
                                         ‫אוליפנט‪ ,‬תשל"ו‪.‬‬
                              ‫אורמן‪ ,1995 ,‬עמ' ‪.678-373‬‬                         ‫אך לא מקובלים היום ככאלה‪:‬‬
                                 ‫אפשטיין וגוטמן‪ ,‬תשל"ב‪.‬‬    ‫סנבר – יש באתר אבני גזית אך אין קרמיקה מאוחרת‬
                        ‫גל (בדפוס)‪ ,‬זיכרונות מסקר הגולן‪.‬‬
                                             ‫רייך‪ ,‬תשס"ז‪.‬‬                                   ‫למאה הרביעית‪21.‬‬
                                           ‫שומכר‪ ,‬תשנ"ח‪.‬‬   ‫ע'דריה – פריטים שנמצאו באתר שויכו על ידי מעוז‬
                                                           ‫לבית הכנסת בעין נשוט‪ .‬מבנה הגזית במקום מזוהה‬
                              ‫‪ 2	 4‬אילן‪ ,1991 ,‬עמ' ‪.98-97‬‬  ‫כבית חווה‪ .‬אין באתר ממצא קרמי מן התקופה‬
                                         ‫‪ 	25‬שם‪ ,‬עמ' ‪.83‬‬
                                                                ‫הביזנטית וככל הנראה לא התקיים שם יישוב‪22.‬‬
                                       ‫‪ 	26‬בן דוד‪ ,‬תשס"ו‬   ‫סכופיה – האתר אינו במרחב היהודי ואין בו עדויות‬

                                                                          ‫שהיה בו יישוב יהודי (בדומה לפיק)‪.‬‬
                                                           ‫שלושה אתרים שזוהו במחקר בוודאות כבתי כנסת‬

                                                                          ‫והם מחוץ לתחום הגאוגרפי שהוגדר‪:‬‬
                                                           ‫חמת גדר – האתר נחפר על ידי סוקניק בשנת ‪.1932‬‬
                                                           ‫ממוקם בעמק הירמוך וסגנון בנייתו דומה לזה של‬

                                                                                     ‫בתי הכנסת שבעמקים‪23.‬‬
                                                           ‫נווה – בית הכנסת נסקר על ידי רייפנברג בשנות‬

                                                                                       ‫‪ 	18‬אילן‪ ,1991 ,‬עמ' ‪.113-61‬‬
                                                                                ‫‪ 1	 9‬סג"ל ואחרים‪ ,2005 ,‬עמ' ‪.21-16‬‬

                                                                                     ‫‪ 2	 0‬מעוז‪ ,1992 ,‬עמ' ‪.298–290‬‬
                                                                                         ‫‪ 2	 1‬בן דוד‪ ,‬תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪.69‬‬

                                                                      ‫‪ 	22‬מעוז‪ ,‬תשמ"א; בן דוד‪ ,‬תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪.59–58‬‬
                                                                                  ‫‪ 	23‬אבי יונה‪ ,1992 ,‬עמ' ‪.508-506‬‬
   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30