Page 22 - בתי כנסת קדומים בגולן
P. 22

‫‪20‬‬

‫הראשונה אשר העפילה לגולן במלחמת ששת הימים‪.‬‬                                                                             ‫חוליית סקר‬
‫אילן שילב את זיקתו לנושא במסגרת עבודתו במכון‬                                                                               ‫הכפרים‬
‫אבשלום‪ ,‬שם העביר סדנה על בתי הכנסת הקדומים‬
‫בארץ ישראל‪ .‬הסדנה כללה סיורים שנועדו לתעד‬           ‫וכשהוקמה קצרין כמרכז עירוני אזורי נבנה 'מוזיאון‬
                                                    ‫עתיקות הגולן' (נפתח ב‪ )1981‬המשמש משכן קבע‬
        ‫ולחקור בתי כנסת עתיקים בכל רחבי הארץ‪.‬‬
‫את סיכום המחקרים פרסם אילן בספר 'בתי כנסת‬                                            ‫לממצאים הרבים‪.‬‬
‫קדומים בארץ ישראל'‪ 10‬שיצא לאור לאחר מותו בטרם‬
‫עת‪ .‬לזכותו של צבי אילן נזקף גלוי בתי כנסת נוספים‬                         ‫כיצד מזהים בית כנסת עתיק?‬
                                                    ‫בעת ביצוע 'סקר הכפרים' קבע דן אורמן קריטריונים‬
     ‫בגולן‪ :‬בג'רבה‪ ,‬ובח'רבת ח'וח'ה (יחד עם בר־לב)‪.‬‬
‫מחקריהם של חוקרי הדור הראשון‪ ,‬טרם הקמת‬                                               ‫לזיהוי בתי כנסת‪:‬‬
‫המדינה‪ ,‬והדור השני‪ ,‬לאחר מלחמת ששת הימים‬            ‫שרידי מבנה עם פתח רחב‪ ,‬עמודים‪ ,‬עיטורים ובמיוחד –‬
‫(אפשטיין‪ ,‬גוטמן אילן ואורמן) הנחילו לציבור‬          ‫סמלים יהודיים כמנורה או כתובת‪ .‬גישתו של אורמן‬
‫ולעולם המדעי את הידע על שניים עשר בתי כנסת‬          ‫בזיהוי בתי כנסת יצרה מפת תפרוסת מקסימליסטית‬
                                                    ‫של בתי כנסת בגולן‪ ,‬כולל אתרים בדרום הגולן דוגמת‬
                                     ‫נוספים בגולן‪.‬‬
‫חדוות הגילוי אחזה גם במדריכים של בתי ספר שדה‬                               ‫חספין‪ ,‬סכופיה‪ ,‬אל על ועוד‪.‬‬
‫אשר הוקמו בשנות השבעים במושב קשת ובקצרין‪.‬‬           ‫חוקרים שבאו אחריו חלקו על השקפתו המרחיבה‬
‫כך גילו חיים בן־דוד וצוות 'בית ספר שדה קשת יונתן'‬   ‫וכיום מקובל שהיישוב היהודי בתקופה הביזנטית לא‬
‫את בית הכנסת בטייבה‪ ,‬ירוחם קנטמן גילה את בית‬
‫הכנסת של קצבייה‪ ,‬תמיר אשל זיהה את חורבות בית‬         ‫התפרס גם בדרום הגולן‪ ,‬למעט חריגים דוגמת פיק‪.‬‬
‫הכנסת בעסלייה‪ ,‬דודיק בן־עמי את קיר בית הכנסת‬        ‫מחקריו של אורמן על היישוב היהודי בגולן פורסמו‬
‫ביהודייה מעל למצוק ואת בית הכנסת בצלבה‪ ,‬רויטל‬
                                                                 ‫בשני ספרים‪ 9‬ובמאמרים רבים נוספים‪.‬‬
                                                    ‫דמות מרכזית נוספת בתחום חקר בתי הכנסת הוא‬
                                                    ‫צבי אילן‪ ,‬אשר ריכז את הנתונים מבתי הכנסת‬
                                                    ‫השונים‪ .‬את היכרותו הראשונה עם הגולן עשה צבי‬
                                                    ‫אילן בסערת הקרבות כלוחם בחטיבה המשוריינת‬

                                                                        ‫צבי אילן (‪)1991–1936‬‬                              ‫צבי אילן‬
‫עיתונאי וחוקר ידיעת הארץ‪ ,‬כתב ספרים רבים על אזורים שונים בארץ‪ .‬כבר ב־‪ ,1969‬שנתיים בלבד‬
‫לאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬פרסם צבי אילן ספר למטייל בגולן הנושא את השם ‘ארץ הגולן’‪ .‬על‬
‫אף התקדמות המחקר מאז פרסומו של הספר לא נס לחו עד היום‪ .‬עבודת הדוקטורט של צבי אילן‬
‫פורסמה בספר ‘הכמיהה להתיישבות יהודית בעבר הירדן ‪ *.’1947–1871‬הספר עוסק בניסיונות‬
‫התיישבות של יהודים בעבר הירדן המזרחי במאה התשע עשרה‪ .‬פרק נכבד בספר מוקדש‬
‫למושבה בני יהודה שבגולן ולמיטיבם של המתיישבים היהודים‪ ,‬סר לורנס אוליפנט‪ .‬לזכותו אילן‬
‫נזקפת גם חשיפתם של שלושה בתי כנסת‪ :‬האחד בגליל העליון – חורבת מרות (יחד עם עמנואל‬

         ‫ענתי) ושניים נוספים בדרום הר חברון – חורבת ענים וחורבת מעון (יחד עם דוד עמית)‪.‬‬

                                                                                                      ‫* אילן‪ ,‬תשמ"ה‪.‬‬

‫‪ 1	 0‬אילן‪ ,‬תשנ"א‪.‬‬                                   ‫‪ 	9‬אורמן‪ ,1985 ,‬וכן הנ"ל ‪ ,1995‬עמ' ‪.630–373‬‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27