Page 17 - בתי כנסת קדומים בגולן
P. 17
15
תולדות המחקר
תולדות המחקר
העלייה הראשונה ,ויהודים שהגיעו מאירופה החלו ראשית הדרך – חוקרי המאה התשע עשרה
בהקמת המושבות הראשונות .לאכזבתו של אוליפנט, וראשית המאה העשרים
עיקר ההתיישבות התרחשה בחבלי הארץ הסמוכים
לחוף ואילו הוא חפץ שהבאים ישאו עיניהם למזרח1. בשלהי שנת 1884יצא מחיפה אל עבר רמת הגולן
לורנס אוליפנט תר את הארץ לאורכה ולרוחבה התייר הסקוטי ,סר לורנס אוליפנט ,רכוב על סוסו.
ובראשית שנת 1885הגיע לרמת הגולן .באותם אוליפנט היה חובב ציון ודמות ייחודית וצבעונית בין
הימים נשלט האזור על ידי שבטי הבדווים ונחשב שלל הדמויות שהתהלכו בארץ ישראל בשלהי המאה
מסוכן לטיול .אוליפנט תאר את המצב :תושביהם [של התשע עשרה .בסיורו אל הגולן ביטא את משאת נפשו
הכפרים המעטים באזור] חיים בפחד תמידי על חייהם בשני התחומים שאליהם התמסר :האחד – אהבתו ,או
'טירוף הדעת' ,כפי שהוא מעיד על עצמו ,אחר אבנים
שכן לעולם אינם יודעים באיזה יום ,או נכון יותר באיזה עתיקות ואתרים קדמוניים ,והאחר – הרעיון ליישב
לילה ,יתנפלו הערבים עליהם וישדדו את מקניהם2. את עבר הירדן המזרחי ביהודים .הימים היו ימי ראשית
מזכירו האישי של לורנס אוליפנט היה נפתלי הרץ אימבר
מחבר השיר ‘התקווה’ שהפך לימים להמנון הלאומי .אימבר הצטרף לזוג אוליפנט בדרכם לארץ ישראל ואף נטל
חלק במסעותיהם בארץ.
לורנס אוליפנט לורנס אוליפנט ()1888-1829
סקוטי נוצרי שהאמין בשיבת היהודים לארצם .בספרו ‘ארץ הגלעד’ הטיף להקמת
אזור חקלאי יהודי בגלעד .את רשמי טיוליו בארץ פרסם אוליפנט בביטאונה של
‘הקרן הבריטית לחקר ארץ־ישראל’ ( .)PEFכמו כן הוא שלח רשימות עיתונאיות
לעיתון ‘סאן’ בניו יורק .לימים קיבץ אוליפנט מבחר מכתבותיו לספר בשם ‘חיפה’,
העיר שבה התגורר .את המהדורה העברית לספרו ההדיר רחבעם זאבי (גנדי) שאף
כתב את ההקדמה לספר.
בתחילת סיורו גילה אוליפנט את שרידי בית הכנסת העתיק בא־דיכה שבבקעת
בית ציידא ותיעד פסל אריה ואבן מגולפת מאל־אחסנייה .משם המשיך ועלה אל
הרמה וסייר בעיירה ח’ספין ,וממנה פנה מערבה .את המשך הסיור הוא תיאר:
לאחר שירדנו ,עקב בצד אגודל ,כחמש מאות רגל ( 150מטר לערך) הגענו אל
שלוחה שטוחה וצרה ...השיח הפגין קוצר רוח וביקש להוליך אותי אל מקום אחר...
לדבריו נקרא המקום אום אל–קנאטיר שתרגומו אתר הקשתות .השיח אמר כי
יש עוד חורבה בקרבת מקום והסתבר כי בריחוק מאה יארד משם ניצבה חורבה
שהיו בה ארבעה קירות הרוסים ...קירות אלו הקיפו שטח שמידותיו חמישים
רגל על שלושים וחמש רגל *.ובו נערם תוהו ובוהו של עיי מפולת ,ברור היה
לעין ,כי ידו של רעד אדמה הייתה בדבר .מיד החלטתי כי מצאתי כאן ,כפי
שמצאתי באל דיכה ,חורבות של בית כנסת יהודי עתיק ,שנבנה כנראה במאה
הראשונה או השנייה לספירה ...אני רואה באתר החורבות באום אל–קנאטיר את
מיטב התגליות שגיליתי עד היום ולדעתי ראוי הוא מאוד לעוד ביקור ולבדיקה
מדוקדקת יותר**.
בסיורו באום אל־קנאטיר נלווה אל אוליפנט המהנדס והאדריכל הגרמני גוטליב
שומכר.
בביקור נוסף בגולן גילה אוליפנט את בית הכנסת של דיר עזיז ואת חורבת כנף.
בחורבת כנף תיעד אבנים מגולפות בעיטורים מרשימים וכתובת בעברית ,אף הן
מבית כנסת קדום .גם על חורבת לויה הוא כותב כי מצא שם בית כנסת ,אולם
שרידים אלו נעלמו מאז לחלוטין ,וכיום אין כל אפשרות לבחון את התגלית.
* 15x10מטר בקירוב.
** אוליפנט ,תשל"ו ,עמ' .174-173
1אוליפנט ,תשל"ו ,עמ' י.
2שם ,עמ' .164
