Page 15 - בתי כנסת קדומים בגולן

‫‪13‬‬

‫היישוב היהודי בגולן‬

‫שגשוג ופריחה‬ ‫שהתקיימו במאות השנים שלאחר המרד‪ ,‬ועל כן‬
‫האם אחרי החורבן צמח היישוב היהודי בגולן על ידי‬ ‫שולל את התסריט של מעוז על נטישת הגולן על‬
‫יהודים שהגיעו מן הגליל? או שמא היו אלו בני בניהם‬ ‫ידי תושביו היהודים‪ .‬לדעתו‪ ,‬גמלא הייתה היישוב‬
‫של המתיישבים הראשונים בגולן שמעולם לא עזבו‬ ‫היחידי שניטש‪ ,‬בעוד ששאר הגולן התאושש מ ֹמראות‬
‫את אדמתם? כך או כך‪ ,‬כארבע מאות שנים לאחר‬
‫חורבן גמלא וירושלים זכה הגולן לעדנה‪ .‬התקיימו בו‬ ‫המלחמה והחורבן‪6.‬‬
‫קרוב לשלושים כפרים יהודיים ונבנו בהם בתי כנסת‬
‫העיירות היהודיות הנעלמות‬
‫מפוארים‪ ,‬עדות לקהילות מבוססות ומשגשגות‪.‬‬ ‫ברייתא דתחומין היא ברייתא שהשתמרה במספר‬
‫לפלא היה בעיני החוקרים‪ ,‬שבגולן‪ ,‬באזור ספר‬ ‫מקורות ופותחת צוהר לתמונת יישוב מורכבת‬
‫מרוחק‪ ,‬שכמעט איננו נזכר במקורות היהודיים בני‬ ‫ומרתקת בגולן מימי בית שני ועד לחתימת המשנה‬
‫התקופה – הנקראת בתולדות העם היהודי תקופת‬ ‫(סביב שנת ‪ 200‬לסה''נ)‪ .‬הברייתא משמרת רשימה‬
‫המשנה והתלמוד – השיגה ידן של הקהילות היהודיות‬ ‫של יישובים שהגדירו על פי חכמי ההלכה את תחומה‬
‫להקדיש אמצעים לבניית בית כנסת בכל כפר וכפר‪.‬‬ ‫של ארץ ישראל‪ .‬הרשימה נערכה כדי להגדיר את‬
‫מעבר להכרת היהודים בחשיבותו של בית הכנסת‬ ‫התחום שבו קיימת החובה לקיים את המצוות‬
‫לקהילותיהם‪ ,‬עמדה להם יכולתם הכלכלית לשאת‬ ‫התלויות בארץ (הפרשת תרומות ומעשרות ומצוות‬
‫שנת השמיטה)‪ .‬קיום המצוות הללו הוא חובה‬
‫בנטל הבנייה‪.‬‬ ‫במקומות היישוב שבהם התיישבו עולי בבל עוד‬
‫עדויות על ענפי החקלאות והתעשייה שמהם התפרנסו‬ ‫בתחילת ימי הבית השני‪ .‬היישובים שמחוץ לתחום‬
‫יהודי הגולן נחשפו בסקרים ובחפירות‪ .‬במרכז הגולן‬ ‫זה היו פטורים משמירת מצוות אלו‪ .‬עם זאת‪ ,‬פוטרת‬
‫התגלו בתי בד רבים‪ .‬בכל כפר היו לפחות שני בתי‬ ‫הברייתא מחיוב שמירת 'המצוות התלויות בארץ' את‬
‫בד‪ .‬בכפר דבורה הגיע ייצור שמן זית‪ ,‬כנראה‪ ,‬לשיא‬ ‫המתגוררים באזורים ובערים נכריות (כבית שאן או‬
‫שכן התגלו בו שמונה בתי בד‪ .‬שמן הזית שהופק‬ ‫סוסיתא)‪ ,‬שעל פי הגדרת מיקומן הן אמנם בתחום‬
‫עלה בכמותו על התצרוכת ואת עודפי השמן הובילו‬ ‫שיושב על ידי עולי בבל‪ ,‬וזאת בשל קשיי התחרות של‬
‫למכירה בשיירות של גמלים וחמורים אל מרחבי‬ ‫המיעוט היהודי בקרב האוכלוסייה הנכרית והרצון‬

‫הבשן והחורן‪.‬‬ ‫לשמור על נוכחות יהודית גם באזורים אלה‪.‬‬
‫בעוד הקרקע בדרום הגולן יפה למגוון גידולים‬ ‫מקרים יוצאי דופן היו יישובים 'אסורים' (כלומר‬
‫חקלאיים (גידולי פלחה‪ ,‬גפן וזית)‪ ,‬הרי אדמת מרכז‬ ‫חייבים בשמירה על המצוות התלויות בארץ) בתוך‬
‫הגולן‪ ,‬שבו ישבו מרבית היהודים‪ ,‬היא טרשית‪ .‬עץ הזית‬ ‫אזורים 'מותרים' (הפטורים ממצוות אלו)‪ .‬אחד‬
‫הוא אחד הגידולים הבודדים אשר יצלח באזור‪ .‬יהודי‬ ‫האזורים הללו היה תחום סוסיתא שאף שהיה מיושב‬
‫הגולן השכילו לנצל את הקרקע הטרשית לגידול הזית‪,‬‬ ‫נכרים‪ ,‬היו בו שמונה עיירות יהודיות‪ ,‬שכנראה היו‬
‫מבוססות ולא היה חשש שלא ישרדו אם יקיימו את‬
‫והסחר בשמן הזית היה מקור פרנסתם ועושרם‪8.‬‬ ‫המצוות התלויות בארץ‪ .‬בין העיירות היו כפר יחריב‬
‫(הלוא הוא כפר חרוב)‪ ,‬חספיה (היא חספין)‪ ,‬נוב וכפר‬
‫הדעיכה‬ ‫צמח‪ .‬חלק משמונה העיירות היהודיות נעלם מעיני‬
‫כמאה וחמישים שנה לאחר שנבנו בתי הכנסת ניטשו‬
‫רוב היישובים היהודיים ומלבד כפרים בודדים התרוקן‬ ‫הארכיאולוגים אך הברייתא שמרה על זכרן‪7.‬‬
‫הגולן מתושביו‪ .‬לדעת צבי אורי מעוז מגפת הדבר‬

‫ברייתא‬
‫הלכות שלא כונסו על ידי רבי יהודה הנשיא בתוך סדר המשניות‪.‬‬
‫הרשימה המלאה בברייתא מופיעה בתוספתא‪ ,‬שביעית ד‪ ,‬י; ירושלמי‪ ,‬שביעית ו א‪ ,‬לו ע”ג; ספרי לדברים‪ ,‬עקב‬

‫פ”י נ”א‪ ,‬וכן בכתובת רחוב ובירושלמי‪ ,‬דמאי ב‪ ,‬א‪ ,‬כב ע"ד‪.‬‬

‫‪ 8‬בן דוד‪ ,‬תשנ"ח‪ ,‬עמ' ‪.53-52‬‬ ‫‪ 6‬בן דוד‪ ,‬תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪.184-183‬‬
‫‪ 7‬מעוז‪ ,‬תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪ ;62-60‬זוסמן‪ ,‬תשל"ד‪ ,‬עמ' ‪ ,93-92‬‬

‫ עמיצור תשמ"ח‪.‬‬