Page 13 - בתי כנסת קדומים בגולן
P. 13
11
בתי כנסת בעת העתיקה
היישוב היהודי בגולן בימי הבית השני ,המשנה והתלמוד
שתושביו היו יהודים ,כונה 'גולניטיס' 4.ברבות השנים רמה הבזלתית שבין החרמון לירמוך מכ ּונה
ניטש הגולן והחלוקה הקדומה לתחומים בטלה. כיום 'רמת הגולן' .שם זה לא היה מקובל
הערבים אימצו את השם ג'ולאן ובימינו קיבלה הרמה בימי קדם כשם המרחב הגאוגרפי .השם
'גולן' היה שמה של עיר המקלט המקראית הנזכרת
התחומה בגבולות המדינה את השם 'רמת הגולן'.
במשך מאה וחמישים שנה ,מאז הכיבוש של אלכסנדר במקרא בספר דברים:
ינאי ועד פרוץ 'המרד הגדול' בשלטון הרומי ,פרח אז יבדיל משה שלוש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש
היישוב היהודי בגולן (גולניטיס) .ההיסטוריון יוסף לנס שמה רוצח אשר ירצח את רעהו בבלי דעת והוא
בן־מתתיהו מעיד שחלק מתושבי הגולן היהודים לא שנא לו מתמול שלשם ,ונס אל אחת מן הערים
השתתפו במרד .יוסף מונה למפקד הגליל והגולן וביצר האל וחי ,את בצר במדבר בארץ המישור לראובני
מספר יישובים לקראת המרד ,אולם בשעת מעשה
נותרה גמלא בודדה במערכה לאחר שהערים האחרות ואת ראמת בגלעד לגדי ואת גולן בבשן למנשי1.
נכנעו ללא קרב .בימי המרד נאספו המוני פליטים בימי הבית השני ,המשנה והתלמוד התקיימו ברמת
מכפרי הגולן והגליל אל גמלא המבוצרת ומצאו את הגולן מספר תחומים מנהליים שאוכלסו על ידי כמה
מותם בקרב .המלחמה בגמלא הייתה עקובה מדם, יסודות אתניים בני דתות ותרבויות שונות :בצפון
רבים נהרגו בידי הרומאים ורבים אחרים מתו בקפצם הטרשי והמיוער שכן 'תחום פניאס' ששמו כשם
אל התהום .נפילת גמלא ביטאה את נפילת הגולן כולו בירתו – העיר פניאס ,ובו התגוררו בני שבט היטורים.
במישורי דרום הרמה התקיים 'תחום היפוס' ובמרכזו
בידי הרומאים. העיר היפוס – סוסיתא ,ובו התגוררה בעיקר
אוכלוסייה פגאנית בתקופה הרומית ואוכלוסייה
לאחר חורבן – בימי המשנה והתלמוד נוצרית בתקופה הביזנטית .רוב היהודים קבעו את
האם הצליחה ההתיישבות היהודית לקום מן ההריסות?
בעקבות המפלה נטשו את הגולן המעטים שנותרו מושבם בחלק המרכזי של הרמה2.
בחיים ,כך סבור הארכיאולוג צבי אורי מעוז .לדעתו
היה הגולן שומם כמעט לחלוטין מיושביו היהודים תוקעים יתד
למשך כשלוש מאות שנה ורק במאה הרביעית לסה''נ בין השנים 101לפסה"נ ועד 81לפסה"נ יצא המלך
נפתח פרק חדש בתולדות הגולן ,שעה שיהודים החשמונאי אלכסנדר ינאי למסעות כיבושים בעבר
מהגליל החלו להתיישב בתחומו ,בנו כפרים רבים הירדן כדי להרחיב את גבולות ממלכתו .הוא כבש את
וניהלו אורח חיים יהודיים .בתי הכנסת המרובים דרום הבשן וכן את מרכז רמת הגולן ודרומה וקבע
את גמלא לבירת האזור .לשטח שכבש נתן את השם
מהווים עדות לתקופה זאת5. 'גולן' או ביוונית 'גולניטיס' ,כשמה של עיר המקלט
התמונה היישובית שמשרטט הארכיאולוג חיים בן־ המקראית 3.עם כיבושה של הארץ בידי הרומאים
דוד שונה .בעקבות סקר ארכיאולוגי מקיף שערך בשנת 63לפסה"נ נקרעו מ'גולניטיס' השטחים
בגולן הוא מצביע על קיומם של יישובים יהודיים שיושבו על ידי נכרים ,ומעתה רק מרכז רמת הגולן,
העיר המקראית גולן
הבשן הוא המרחב שמשתרע מנהר הירמוך בדרום ועד החרמון והר הדרוזים בצפון ,ובמזרח השתרע תחום
הבשן הרחק מזרחה באזור שהיום הוא בתחומה של סוריה .בשאלת מיקומה של עיר המקלט ‘גולן בבשן’
חלוקות הדעות :גוטליב שומכר הציע לזהות את העיר גולן בסח’ם א־ג’ולן שבתחום סוריה ,צבי אילן זיהה את
עיר המקלט בכפר דבורה בתחום הגולן הישראלי ואילו דן אורמן הציע למקמה בתל ג’וחדר ,ליד תל פרס.
4שם ,עמ' .50-49 1דברים ד ,מא-מג.
5שם ,עמ' .101-94 2הרטל ,1987 ,עמ' .69
3מעוז ,תשמ"ו ,עמ' .34-26
