Page 10 - בתי כנסת קדומים בגולן
P. 10
8
יוסף בן־מתתיהו מספר: אלו הן העדויות הארכיאולוגיות הקדומות ביותר
...וציוה [על היהודים] לשמוע [את קריאת התורה], לקיומם של בתי כנסת בארץ ישראל ,ואולם גם
לא פעם אחת ולא שתיים ולא פעמים מצער ,רק לנוח בתפוצות נחשפו שרידים של בתי כנסת מימי בית
בכל יום שביעי [בשבת] מכל מלאכה ולהתאסף יחדו שני .על בית כנסת במצרים מספרות כתובות אחדות
ולשמוע את דברי התורה וללמד אותם באר היטב6. שזמנן קדום בכמאה שנים לבית הכנסת הארץ ישראלי
גם במקורות אחרים ,כגון בתוספתא העוסקת ,כנראה, הראשון 4.שרידי בית כנסת מהמאה הראשונה לסה"נ
במנהגים שנהגו בימי בית שני ,מדובר על ההתקבצות התגלו גם באוסטיה ,עיר הנמל של רומא ,ובמקומות
לשמיעת קריאת התורה ולשמיעת דרשה 7וכן מוזכר
נוספים.
הדבר בברית החדשה. האם בתי הכנסת נבנו בכל מקום יישוב או רק בערים
בחפירות הארכיאולוגיות לא השתמרו לרוב הבימה
והשולחן וייתכן שיש בכך עדות שהם היו עשויים מעץ ובכפרים הגדולים?
שאינו משתמר לאורך השנים .לאחרונה נחשף במגדל עד כה נמצאו בתי כנסת ספורים בלבד מימי בית שני.
בית כנסת מימי הבית השני ובו שולחן אבן שייתכן האם זו הוכחה לתפוצתם המצומצמת או שמא עדות
לקוצר ידה של הארכיאולוגיה ,שעדיין לא חשפה את
ששימש לקריאת התורה. התמונה בכללותה וברבות השנים ייחשפו בתי כנסת
היכן אוחסנו ספרי התורה? נוספים?
במרבית בתי הכנסת מימי בית שני נמצאו ספסלים
צמודים לארבעת הקירות ,וכך לא נותר מקום של קבע תפקידי בית הכנסת
לארון הקודש .מגילות התורה נשמרו ,כנראה ,עטופות עם הגילויים הראשונים של בתי הכנסת מימי הבית
במטפחות על מדפים בתוך תיבת עץ מקושטת אשר השני במצדה ,בהרודיון ובגמלא ,התלבטו החופרים
אוחסנה בגומחה או בחדר סמוך .בטקס מיוחד באשר למהותם של מבנים אלו .לא היה ספק שמדובר
הובאה התיבה אל האולם בעת הקריאה והושבה אל במבני ציבור שבהם התכנסו יהודים ,אולם במבנים
לא נמצאו עיטורים או סמלים שיצביעו על אופיים
מקומה עם סיומה8.
הדתי־רוחני ועל תפקודם כבתי כנסת.
אחרי החורבן — היה או לא היה? בימי הבית השני היה מבנה בית הכנסת רב תכליתי
בין ראשוני חוקרי בתי הכנסת בגליל נמנים היינריך והוא שימש מעין מרכז קהילתי שבו נלמדה התורה,
קוהל וקרל וואטצינגר .השניים קבעו את תאריך נערכו כינוסים פוליטיים וחברתיים ,ישב בו בית הדין
הקמתם של בתי הכנסת הגליליים למאות השנייה ונגבו במסגרתו כספים לצורכי הקהילה .בבית הכנסת
והשלישית לסה"נ ,תיארוך שנתמך בהמשך בחפירות פעל בית ספר לילדים וסמוך אליו הייתה לעתים
נוספות שנערכו בבתי כנסת גליליים .תיארוך זה
היה מקובל על עולם המחקר עד לשנים האחרונות אכסניה לעוברי אורח5.
ובעקבותיו חולקו בתי הכנסת על פי סגנונם לדגם הפעילויות השונות נערכו באולם המרכזי ובחדרים
הקדום ,מהמאה השלישית לסה"נ ,כדוגמת כפר נחום, הסמוכים אליו .מהכתובת היוונית של תאודוטוס
ברעם ,גוש חלב ואחרים ,ולטיפוס המאוחר מהמאה עולה כי בצמוד לבית הכנסת נבנו חדרים נוספים,
הרביעית ואילך ,כאשר הבולט שבניהם הוא בית אכסניה ומתקני מים (בורות מים ,חדרי רחצה או
הכנסת בבית אלפא9. מקוואות טהרה) לשימושם של עולי הרגל.
בתי הכנסת בני המאה השלישית לסה"נ מוזכרים בבתי הכנסת בימי בית שני עדיין לא נהגו להתפלל
בתלמוד ,כך לדוגמא מוזכר בית הכנסת המפואר תפילת ציבור (שחרית ,מנחה וערבית)ֶ ,שכן נוסח
התפילות התגבש רק לאחר החורבן ,ועיקר הפעילות
יוסף בן־מתתיהו ,נגד אפיון ב ,יז ,175 ,מהדורת שמחוני , 6 הדתית בהם התרכזה סביב הקריאה בתורה ולימוד
תל אביב תשי"ט. המצוות .הבאים לבתי הכנסת הללו ישבו על ספסלים,
7 אלו מול אלו ,והאזינו לקריאת התורה שנערכה במרכז
ירושלמי ,מגילה פד עה ,א. 8
מעוז תשנ"ב ,עמ' .337 9 האולם.
עמית ,תשס"ז ,עמ' .8–7 4שם ,עמ' .14
5שם ,עמ' .18
